פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 8088/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פתחי בשתאוי
נ ג ד
המשיבה:
מרתינה עונאללה
בקשה לרשות ערעור ובקשה
לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא
א' אברהם
) בע"א 41355-06-20 מיום 5.11.2020
בשם המבקש:
עו"ד ג'וליה
עודה-ח'ליליה
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם ) בע"א 41355-06-20 מיום 5.11.2020, אשר קיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (השופט ו' חיר ) בה"פ 67458-06-18 מיום 10.5.2020, אשר קיבל את תובענת המבקש למתן פסק דין הצהרתי, הקובע כי המשיבה היא החייבת על פי השיק מיום 15.4.1993 בו אוחז המבקש ושהוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל.
2.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום, בקובעו כי תובענת המבקש התיישנה. בית המשפט קבע כי מירוץ ההתיישנות החל בשנת 1995 עת נפתח תיק ההוצאה לפועל, וכי אף אם יונח לטובת המבקש כי המירוץ החל בשנת 2008 - במועד בו נודע למבקש כי מספר הזיהוי של החייבת הרשום בתיק שונה מזה של המשיבה, הרי שתובענתו שהוגשה כעשור לאחר מכן, התיישנה. עוד נקבע כי משהוגשה התובענה לבית משפט השלום, הרי שמקומה של טענת ההתיישנות הוא בפניו ולא בהליכי ההוצאה לפועל, וכי אין להשליך מכך שתיק ההוצאה לפועל לא התיישן לענין דנן. לבסוף צוין כי "קביעת בית משפט קמא לפיה המערערת הייתה מודעת להליכי ההוצאה לפועל שנקט המשיב, אין לה בסיס בראיות שהובאו לפני בית משפט קמא" וכי גם אם היו ראיות לכך, הרי שקביעה זו מהווה "רתימת הסוסים לפני העגלה, שכן ראש לכל היה עליו לקבוע כי התביעה התיישנה, ואם זו התיישנה, אין עוד להמשיך ולברר את התובענה לגופה".
3.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
4.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות הענין, לא ייעשה צו להוצאות .
ניתנה היום, י"ט בטבת
התשפ"א (3.1.2021).
ש ו פ ט