רע"א 810/08 ס.י. נ. אמיל דהן

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' עמית ) ולפיה עוכב סכום של 1,000,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד ומע"מ, מתוך הסכום שנפסק לזכות המבקשים על פי פסק הדין ב-ת.א (חיפה) 1256/01.

2.

המבקשים טוענים כי החלטת בית המשפט הנכבד קמא נוגדת את ההלכה הפסוקה ולפיה, ככלל, לא יעוכב ביצוע פסק דין כספי, אלא במקרים חריגים בלבד. כן טוענים המבקשים כי המשיבים לא הוכיחו את טענותיהם באשר לאי היכולת להיפרע מן המבקשים בגין הכספים שיועברו להם מכוח פסק הדין, אם אכן יזכו המשיבים לבסוף בערעור שהגישו לבית משפט זה. לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט הנכבד קמא איננה מנומקת דיה בסוגיה זו ולא מפרטת בבירור את הטעם לעיכוב ביצוע של סכום כלשהו.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

4.

כידוע, בית המשפט לא יתערב בקלות בשאלת עיכוב ביצוע פסק דין (ראו: רע"א 8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (לא פורסם, 21.1.2007); רע"א 10373/02 אבראהים נ' יובל אלון חברה לבניין בע"מ (לא פורסם, 19.3.2003)). לגופו של עניין, מקובל עלי האיפוק שנקט בו בית המשפט הנכבד קמא בבואו לשקול את סיכויי הערעור על החלטתו שלו. באשר למאזן הנוחות, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא כי קיים סיכון כי אם ישולם מלוא הסכום שנפסק יקשה על המשיבים דכאן לגבותו בחזרה, במידה ויזכו בערעור שהגישו. כאן המקום להזכיר כי המשיבים כבר העבירו למבקש 1 עד כה סכום של כ-3 מיליון ש"ח מסכומי הפיצוי שנפסקו. יש לציין עוד כי קביעתו של בית המשפט הנכבד קמא כי קיים סיכון כאמור היא קביעה עובדתית בבסיסה, מהיכרות עם התיק המלא ועם הראיות ואין מקום להתערב בה בשלב זה.

5.

זאת ועוד – אחרת. הערעור במכלול קבוע לעת הזו להישמע בתאריך קרוב – 1.6.2009

וגם נוכח עובדה זו אין מקום לשנות את ההחלטה שניתנה בבית המשפט הנכבד קמא.

6.

נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל – הבקשה הנדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבות – אין צו להוצאות.