רע"א 8103/21 הלן אייזן נ. אמיר יואלי

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת ה' עובדיה ) בת"א 58358-01-20 מיום 30.9.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להורות לרשויות המס להנפיק תעודת עובד ציבור המכילה את הצהרות ההון של המשיב וכן את השומה הסופית שנקבעה בעת מכירת זכויותיו במקרקעין הנדונים.

2.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת בטענה לנזקים כלכליים שנגרמו לו בשל ייצוג משפטי רשלני על-ידה במסגרת עסקת מקרקעין שהיו בבעלותו.

3.

ביום 10.5.2021 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי "להורות על הנפקת תעודת עובד ציבור לשלטונות/רשויות: מס הכנסה; מיסוי מקרקעין; למשרד הפנים; לעיריית תל אביב, בנקים". בבקשתה טענה המבקשת כי חשיפת המסמכים המבוקשים עשויה לשפוך אור על רכושו של המשיב, עסקיו "וכן על ההשלכות שלהם להחלטתו למכור את זכויותיו נשוא התביעה, ו/או להשתמש בזכויותיו הנ"ל כאמצעי וככלי ליזמויות הנדל"ן שלו".

4.

ביום 29.9.2021 הגישה המדינה תשובה לבקשה, בה טענה כי בקשת המבקשת מרשויות המס להעביר לעיונה את מועדי הצהרת ההון של המשיב משנת 1990 ואילך, וכן את השומה הסופית במקרקעין הנדונים, עוסקת במסמכים חסויים בהתאם לסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, אשר ניתנים לחשיפה לצורך ביצוע החוק האמור או חוק מס אחר, בהוראת שר האוצר או לחלופין, בהסכמת המשיב. נטען כי בנסיבות העניין, ומשלא ניתנה כל הסכמה כאמור, רשויות המס לא מורשות להמציא למבקשת את התעודות המבוקשות.

5.

המשיב הגיש תשובה לבקשה ובה הביע את התנגדותו לכל סעיפיה, וזאת, בעיקרו של דבר, בשל היעדר רלוונטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקת שבין הצדדים.

6.

בהחלטתו מיום 30.9.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת. בתוך כך, נקבע כי בהתאם להוראות סעיף 232 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), המסמכים שביקשה המבקשת לקבל באמצעות תעודת עובד ציבור חסויים.

מכאן הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

7.

בבקשתה טוענת המבקשת כי המסמכים המבוקשים דרושים לה לצורך ביסוס טענות הגנתה בתביעה שמנהל המשיב נגדה. בתוך כך, לטענתה, חשיפת הצהרת ההון של המשיב רלוונטית לטענותיו בכתב התביעה ועשויה לגלות את מניעיו במכירת המקרקעין הנדונים. כמו כן, המסמכים המבוקשים ממנהל מיסוי מקרקעין וכן מעיריית תל אביב והבנקים עשויים לחשוף את היקף הנזק המדויק שנגרם למשיב כתוצאה מהעסקה הנדונה. עוד צוין, כי המשיב הגיש בקשה לפטור מאגרה, ובה הצהיר כי הצהרת ההון שלו "לא נמצאה במשרדי מס הכנסה. ואין לי העתק ממנה...". לטענת המבקשת, מכאן יש להסיק כי לו היה בידיו של המשיב המסמך האמור, הוא היה מסכים לגלותו במסגרת ההליך הנדון, ויש לראות בכך כהסכמה.

המבקשת מוסיפה וטוענת בבקשתה, כי בית המשפט המחוזי מוסמך להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים, לנוכח הוראת סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), הקובע בפירוש כי בסמכות בית המשפט לגלות מסמכים לצורך קיומו של חוק "מס אחר". לשיטת המבקשת, בקשת המשיב לקבלת הפטור מאגרה היא בקשה הנוגעת לחוק "מס אחר", ומכאן כי בית המשפט המחוזי רשאי היה לעשות שימוש בסמכותו האמורה.

בנוסף, המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא נתן כל החלטה בעניין הנפקת תעודות עובד הציבור על-ידי עיריית תל אביב והבנקים השונים, וזאת חרף העובדה שהעירייה והבנקים לא הגישו כל תשובה לבקשתה.

דיון והכרעה

8.

לאחר העיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להורות על קבלת תשובה.

9.

בפתח הדברים, אציין כי המבקשת לא צירפה לבקשה דנן את הבקשה שהגישה לבית המשפט המחוזי וכן לא צירפה את תשובת המשיב לבקשה האמורה כנדרש, ויש להצר על כך.

10.

אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), מוליך למסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי, המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. הוראות סעיף 232 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בעניין זה ברורות, ומשלא ניתנה הסכמתו המפורשת של המשיב, רשויות המס אינן מורשות למסור את החומר החסוי למבקשת.

11.

באשר לטענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי לא התייחס בהחלטתו לבקשה שהופנתה כלפי לעיריית תל-אביב והבנקים השונים, הרי שהמבקשת לא הבהירה כי מסרה לגופים אלה העתק מבקשת רשות הערעור על-מנת שיוכלו להגיב לה. מכל מקום, המבקשת רשאית להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש על-מנת שיתייחס בהחלטתו לבקשה לקבלת המסמכים גם מגופים אלה.

12.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות.