רע"א 813/09 איתן הלפרין נ. בנק איגוד לישראל בע''מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל), אשר דחה בקשות רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטות שונות של ראש ההוצאה לפועל.

2.

תחילתה של הפרשה נשוא הבקשה שלפניי בפסק דין שניתן נגד המבקש עוד בשנת 1981. המבקש, שהיה מנהלה של חברה בשם הידרובטון בע"מ, ערב להלוואה בסך 28,000 ליש"ט שקיבלה החברה מהמשיב, בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן - הבנק ). הבנק הגיש תביעה כספית נגד המבקש וביום 24.6.81 ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה (להלן - פסק הדין המקורי ). פסק הדין קבע, כי המבקש ישלם לבנק סכומי כסף מסוימים שננקבו בשקלים ישנים בצירוף ריבית בשיעור של 140% לשנה. הליכי גביית החוב התמשכו שנים רבות. בשנת 2006, ככל הנראה לאחר שהבנק פתח בהליכי מימוש נכס מקרקעין בבעלות המבקש, הגיש המבקש לראש ההוצאה לפועל בקשה לביטול ההליכים בעניינו כשהוא מעלה טענת "פרעתי". ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה. המבקש עירער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 7.11.07 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' כהן) בערעור. בפסק הדין נדחו טענותיו של המבקש בדבר אי-חוקיות פסק הדין המקורי. עם זאת, בהתחשב בחלוף השנים ובשיעור הריבית הגבוה שנקבע בפסק הדין המקורי, מצא בית המשפט המחוזי לנכון לשנות את הסדרי הריבית שנקבעו. בית המשפט הורה, כי הסכום נשוא פסק הדין יישא ריבית בשיעור של 140% לשנה עד לשנת 1985, וכי מאותו מועד ואילך יהא שיעור הריבית על פי טבלאות שונות המצויות בידי לשכת ההוצאה לפועל והמתייחסות לשערי ריבית שגבה הבנק בעבר. כן קבע בית המשפט, כי ייערך תחשיב של החוב בהתאם להנחיות האמורות, וממנו ינוכו הסכומים שהבנק כבר גבה מהמבקש.

3.

על רקע זה, הגיש המבקש שלוש בקשות שונות לראש ההוצאה לפועל. בבקשה הראשונה עתר המבקש לביטול הליכי גביית החוב בעניינו וכן ביקש כי תיק ההוצאה לפועל בעניינו ישוחזר. המבקש טען, בין היתר, כי יש לבטל את פסק הדין המקורי מחמת אי-חוקיות שיעור הריבית שנקבע בו, וכן כי הבנק פעל במרמה בהליכי גביית החוב. הבקשה לביטול הליכי הגבייה נדחתה על-ידי ראש ההוצאה לפועל ואילו הבקשה לשחזור התיק התקבלה. כמו כן כתב ראש ההוצאה לפועל כי בכוונתו לפנות למומחה בתחום החשבונאי על מנת שייתן חוות דעת על יסוד התיק המשוחזר והתחשיבים של הצדדים. לאחר מכן, הגיש המבקש שתי בקשות נוספות שעניינן המצאת מסמכים שונים במסגרת שחזור התיק. אף בבקשות אלו חזר הוא על טענותיו נגד הליכי גביית החוב. ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשות. ביום 31.12.08 דחה בית המשפט המחוזי שתי בקשות לרשות ערעור שהגיש המבקש על החלטות ראש ההוצאה לפועל שתוארו לעיל. על פסק דין זה נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר חוזרת, בעיקרה, על הטענות שהוצגו בפניי הערכאות דלמטה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת הבנק ובטיעון משלים של המבקש, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. במוקד הבקשה דנא עומדים הליכים המתנהלים בהוצאה לפועל זה למעלה מ-20 שנים. בין הצדדים אין ככל הנראה מחלוקת כי במהלך השנים מומשו נכסים שונים בשווי העולה על שווי החוב המקורי ללא הריבית שנצטברה. במובן זה, יש טעם בטענת המבקש לפיה מקור הקושי נעוץ בשיעור הריבית הגבוה אשר נקבע בפסק הדין המקורי. עם זאת, סוגיה זו הוסדרה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 7.11.07. מיותר לומר, כי אין המבקש רשאי להשיג עתה על אותו פסק דין. כפי שציינו הערכאות דלמטה, בית המשפט קבע הסדר ברור ומפורש לעניין הריבית, אשר נועד להקל על המבקש ולאפשר לו להשלים את תשלום חובו. במצב דברים זה, אין מקום להידרש לטענות שמעלה המבקש ביחס לפסק הדין המקורי או להליכי הגבייה. לא ניתן לאפשר למבקש לתקוף עתה החלטות ומעשים שבוצעו לפני כ-20 שנים. זאת, גם בהתחשב בכך שהמבקש משיג על פסק דין שניתן בהליך ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל. משכך, המדובר למעשה בבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אשר תתקבל אך במקרים חריגים בלבד (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנא, לא הציג המבקש טעם המצדיק דיון מחודש בטענותיו, לאחר ששתי ערכאות נדרשו אליהן. לפיכך, אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור.

5.

למען הסר ספק יובהר, כי על הצדדים להמשיך ולפעול בהתאם לפסק הדין מיום 7.11.07. היינו, עליהם להציג לראש ההוצאה לפועל תחשיבים עדכניים באשר לגובה החוב, בהתאם להנחיות שנקבעו לעניין חישוב הריבית. כך, ניתן יהיה לבדוק העניין ולהגיע למסקנה באשר לסכום החוב העדכני (אם אכן נותר חוב). יש לקוות כי הצדדים ישכילו להשלים את ההליכים במהירות, על מנת שניתן יהיה לסיים סוף סוף את הליכי ההוצאה לפועל.

6.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.