רע"א 8142/98 עזבון המנוח בקר אהרון ז"ל נ. מלכה רויטזיד

המשיבה, אחותו של המנוח אהרן בקר, תבעה בבית משפט השלום בבאר-שבע את המבקשים, עזבונו ובנו של המנוח. על פי כתב התביעה, רכשה המשיבה דירה בבאר שבע, שאת תמורתה שילמה חלקה במזומן וחלקה בעזרת משכנתא. הדירה נרשמה ע"ש המנוח, על מנת לנצל את זכויותיו לקבלת המשכנתא. לטענת המשיבה, קניית הדירה נעשתה מתוך הבנה והסכמה של המנוח כי בעתיד תירשם הדירה ע"ש המשיבה, או תשולם לה תמורתה. המשיבה היא ששילמה ומשלמת את תשלומי המשכנתא, ואת תשלומי החובה על הדירה. משנפטר המנוח וניתן צו ירושה שעל פיו הנהנה הוא המבקש 2, הגישה המשיבה תביעה לתשלום 235,000 ש"ח - סכום המגלם את ערך הדירה נכון ליום הגשת התביעה.

בית המשפט נענה לבקשת המבקשים, ודחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות. הוא קבע כי כתב התביעה אינו מפרט מתי היתה צריכה להיות משולמת התמורה עבור הדירה למשיבה, וכי טענת המשיבה כי היא נועדה להיות משולמת לאחר גמר תשלומי המשכנתא, הופיעה לראשונה בסיכומי המשיבה. בית המשפט קבע כי הואיל והכספים שולמו על ידי המשיבה בשנת 1982, הרי המועד לסילוק הוא בתוך זמן סביר, ומשעבר הזמן הסביר, מתחיל מירוץ ההתיישנות. על כן דחה בית המשפט את התביעה לערך הדירה, אך התיר את תיקון כתב התביעה כך שנכללה בו עילת עשיית עושר ולא במשפט בגין תשלומי המשכנתא ששולמו מיום 4.3.90.

בית המשפט המחוזי, קיבל את ערעורה של המשיבה. דעת הרוב בבית המשפט היתה כי מכתב התביעה עולה כי למרות שלא הוסכם על מועד מדוייק להחזר החוב, ברור הוא שבכל מקרה מועד זה לא יחול לפני סיום תשלומי המשכנתא. אין בסיס לקביעה כי הצדדים התכוונו שהמנוח יתחיל להחזיר את ההלוואה בעת שניתנה, על כן העילה לא נולדה עם מתן ההלוואה, ואין לקבוע כי התביעה התיישנה.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי. בבקשתו טוענים המבקשים כי משלא הוסכם על מועד להשבת החוב, יש להשיבו תוך זמן סביר, וכי עם חלוף הזמן הסביר נוצרה עילת התביעה שהתיישנה, וכי הטענה כי מועד התשלום הינו לא לפני תום תשלומי המשכנתא הועלתה לראשונה בסיכומים. טענות אלה נדונו בבית המשפט המחוזי ונדחו, ואין הן מצדיקות מתן רשות לערער על פי הכללים הנקוטים בידינו.

הבקשה נדחית.