רע"א 8143/08 די. בי. אס שירותי לווין (1998) בע"מ נ. עו"ד שושנה פרפורי בתק

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ד' אבניאלי) לדחות בקשה לביטול פסק דין.

2.

הכונס הרשמי, שפעל אותה עת כנאמן לנכסי החייב בלמוס שרלי, הגיש בקשה לחייב את המבקשת לשלם לקופת פשיטת הרגל סכום של 281,000 ש"ח. בבקשה נטען, כי המבקשת נותרה חייבת לחייב, בעקבות מערכת עסקית מסוימת, את הסכום האמור. המבקשת, שקיבלה העתק מן הבקשה, לא השיבה לבקשה ולפיכך ניתן פסק דין על מלוא הסכום. בינתיים מונתה נאמנת לחייב אשר פנתה למבקשת ודרשה את הסכום הפסוק. או אז הוגשה הבקשה לביטולו של פסק הדין.

3.

בבקשת הביטול נטען, כי למבקשת נודע על דבר ההליך רק מתוך מכתבה של הנאמנת. לגופו של עניין נטען כי ביום 1.9.02 חתם החייב על גמר חשבון ובהמשך לכך הוא קיבל סכום של כ-43,000 ש"ח לסילוק סופי של כל דרישותיו.

4.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פיה. המבקשת אכן לא נתנה הסבר מספק לשאלה מדוע לא הגיבה לבקשה של הכונס הרשמי, על אף שקיבלה העתק של הבקשה. עם זאת, הטענה לגופם של דברים, היינו זו הנסמכת על הסכם גמר החשבון, הינה טענה בעלת משקל נכבד. לאור העובדה שמדובר בטענה בעלת משקל נכבד הרי מחפה היא לפחות במידה מסוימת על החסר המסוים בטיעון באשר לאי מתן תגובה במועד. על כן נראה לי כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי יבטל את פסק הדין וידון לגופה בבקשה שהוגשה לחיובה של המבקשת בתשלום הסכום האמור של כ-281,000 ש"ח.

5.

אי לכך, הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 16.7.08 מבוטלת. אף שהמבקשת זוכה בהליך שלפניי, נראה לי לנכון לחייבה בשכר טרחה בשל התקלה שהיא אחראית לה. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח לזכות הנאמנת ובסכום של 5,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי. משניתן פסק הדין מבוטל החיוב בהפקדה בקופת בית המשפט המחוזי.