רע"א 8151/20 פלוני נ. המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' בן ארי ) בת"א 65441-02-19 מיום 10.11.2020, בה הורה למומחה מטעם בית המשפט להתעלם מחלקים מהערכה נוירופסיכולוגית שנערכה למשיב.

1.

המבקש, יליד 1994, הגיש תביעה כספית בעקבות שתי תאונות דרכים בהן היה מעורב. התאונה הרלוונטית לבקשה דנן היא התאונה השניה, שבעקבותיה סבל המבקש מפגיעת ראש. בית המשפט המחוזי מינה מומחים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. אציין כי בהחלטת המינוי נאמר, בין היתר, כי על המומחים להתייחס לשאלה "האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו [של המבקש] בעתיד" (החלטה מיום 14.6.2020).

2.

המבקש נבדק על ידי המומחה הנוירולוגי, פרופ' ירניצקי. בעקבות תלונות של המבקש על הפרעות בתחום הקוגניטיבי, הפנה אותו המומחה לאבחון קוגניטיבי (המומחה פירט שמונה מרפאות שבהן יכול המבקש לבצע את האבחון). בהמשך לכך, המבקש עבר הערכה נוירופסיכולוגית אצל ד"ר אריאל, שחיברה דו"ח אבחון מפורט בן תשעה עמודים לגבי מצבו.

3.

לאחר קבלת הדו"ח, הגישה המשיבה בקשה לבית המשפט המחוזי למחיקת חלקים מהדו"ח. לטענתה, ד"ר אריאל כללה בדו"ח התייחסות להיבטים שיקומיים של המבקש, ובכך חרגה מסמכותה, מה עוד שבית המשפט כלל לא מינה מומחה שיקומי.

4.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה. בית המשפט עמד על כך שמטרת ההערכה הנוירופסיכולוגית היא לשמש כלי עזר למומחה הנוירולוגי, אך אין בסמכותו של המעריך להסיק מסקנות ביחס להשפעת תפקודיו הקוגניטיביים, הרגשיים והאחרים של הניזוק על מצבו ההשתכרותי והשיקומי. במקרה דנן, בית המשפט מצא כי בשלושה משפטים נקודתיים בדו"ח של ד"ר אריאל, ישנה התייחסות לנושאים המסורים למומחה ולבית המשפט, בפרט לגבי הפוטנציאל השיקומי של המבקש וכושר השתכרותו. עם זאת, משעה שקביעות אלה מופיעות בדו"ח כחלק מקביעות שהן לגיטימיות, בית המשפט לא הורה על מחיקתן והסתפק במתן הוראה למומחה להתעלם מהערכותיה של ד"ר אריאל בנושאים אלה. לבסוף, בית המשפט כי ציין כי החלטתו תקפה גם ביחס להגשת המסמך לתיק בית המשפט, תוך הבהרה כי "ממילא בית המשפט פוסק על סמך חוות דעת המומחים הרפואיים".

5.

על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי. לטענתו, בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי מסקנותיה של ד"ר אריאל לגבי כושר השתכרותו ופוטנציאל שיקומו של המבקש הן בבחינת חריגה מסמכותה; וכי "צנזור" חלקים מהדו"ח של ד"ר אריאל מהווה "התערבות בוטה בעבודת המומחה", הנדרש להפעיל שיקול דעת ואין הוא בבחינת חותמת גומי של ד"ר אריאל.

6.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

תקנה 9(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 מאפשר ת למומחה מטעם בית המשפט "לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת ". אין חולק אפוא כי פרופ' ירניצקי, המומחה הנוירולוגי, רשאי היה להפנות את המבקש להערכה נוירופסיכולוגית. עם זאת, כפי שהובהר בפסיקה, מומחה רשאי "לבקש בדיקה נוספת על-ידי רופא או מומחה אחר ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה, אחרי שהעביר אותן בכור מומחיותו, אך אל לו לסמוך את חוות-דעתו על חוות-דעתו של המומחה האחר ואל לו לאמצ ה"; ויש להבחין בין הסתמכות מותרת על תוצאות הבדיקה של המומחה האחר לבין הסתמכות על חוות דעתו של המומחה האחר (רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל , פ"ד נ(3) 214, 218 וההפניות שם (1996)).

7.

במקרה דנן, דומה כי המשיבה ביקשה "להקדים תרופה למכה" ולמנוע מפרופ' ירניצקי לסמוך על מסקנותיה של ד"ר אריאל בהיבטי השיקום וכושר ההשתכרות. בית משפט קמא בחן את הדו"ח של ד"ר אריאל, ומהחלטתו עולה כי הוא ראה בשלוש אמירות הנכללות בדו"ח משום חוות דעת החורגת מגבולותיו של האבחון הנוירופסיכולוגי. בהחלטה זו איני רואה להתערב. אוסיף, כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, בית המשפט המחוזי לא הורה על מחיקת חלקים מהדו"ח של ד"ר אריאל, אלא הסתפק במתן הוראה למומחה הנוירולוגי שלא להתייחס אל שלושת המשפטים המדוברים, וזאת על מנת להבטיח כי המומחה יחווה דעתו באופן עצמאי לגבי נכותו של המבקש. בנוסף, כפי שצוין, בית משפט קמא הורה למומחים להתייחס לשאלה אם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו של המבקש בעתיד. מכאן, ששאלת מצבו העתידי של המבקש, המסורה לבחינתם של המומחים, צפויה לקבל התייחסות בחו וֹ ת הדעת שתוגשנה לבית המשפט, כל מומחה לפי שיקול דעתו המקצועי והעצמאי, ובכלל זה בחוות דעתו של פרופ' ירניצקי בתחום הנוירולוגי. על רקע זה, ספק רב עד כמה החלטת בית משפט קמא הר ֵ עה את מצבו המשפטי של המבקש, אם בכלל.

8.

אי לכך, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.