החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8157/99 המנזר המארוניטי ביפו נ. חב' מרידיאל בניין ופיתוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

בוררות · ביטול או ערעור על פסק בורר ופירוש סעיף 24(3) לחוק הבוררותבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פסק בורר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פסק בורר. נקבע כי יש לפרש את 'סמכות' בסעיף 24(3) לחוק הבוררות על דרך הצימצום, והבוררים לא חרגו מהסכם הבוררות. המבקשים חויבו בשכר טרחה של 30,000 ש"ח.

העובדות

המבקשים הסכימו בהסכם לברר את הסכסוך בבוררות. הבוררים פסקו חיוב כספי ושיעור הוצאות, והמבקשים פנו לבית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפרש את המונח 'סמכות' בסעיף 24(3) לחוק הבוררות על דרך הצימצום
  2. 2.האם חרגו הבוררים מגדר ההסכם הדיוני בין בעלי הדין
  3. 3.האם יש הצדקה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין הבוררות

הלכות

  1. 1

    יש לפרש את המונח 'סמכות' בסעיף 24(3) לחוק הבוררות על דרך הצימצום

    ״הלכה פסוקה היא שיש לפרש את הדיבור סמכות בסעיף 24(3) לחוק הבוררות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות המבקשים הן טענות שבערעור ואינן מצדיקות מתן רשות ערעור, לרבות לגבי החיוב הכספי ושיעור ההוצאות

    ״כל טענותיהם של המבקשים אינן אלא טענות שבערעור ולא מצאתי שיש בהן יסוד ליתן על יסודן רשות לערער״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בעל דין שהסכים לבוררות אינו יכול להתנער ממנה בערעור שאין בו ממש

    ״חבל שבעל דין שהסכים בנפש חפצה שהסכסוך שבינו לבין יריבו יתברר בבוררות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בוררות
  • הסכם דיוני
  • שכר טרחת עורך-דין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

8157/99

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המבקשים

:

1.

המנזר המארוניטי ביפו

2.

אגודת האבות המארוניטים

נגד

המשיבים

:

1.

חב' מרידיאל בניין ופיתוח בע"מ

2.

חב' איתי בע"מ

3.

אליהו קסטל

בקשת

רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 21.9.99

בה"פ

1720/97 שניתן על ידי כבוד השופטת

ר'

שטרנברג-אליעז

בשם

המבקשים: עו"ד סרור מארון

בשם

המשיבים: עו"ד גיל רווה

החלטה

הלכה פסוקה היא שיש לפרש את הדיבור "סמכות" בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, תשכ"ה1968-, על דרך הצימצום: ע"א 823/87 פ"ד מב(4) 605, 612; בנסיבות אלה לא מצאתי שהבוררים חרגו מגדר ההסכם הדיוני שבין בעלי הדין. הדברים הם כך ביתר שאת כאשר ענין הפיצויים הושאר בסעיף 5 להסכם לשיקול דעתם של הבוררים שהיו פטורים מהוראות הדין המהותי.

כל טענותיהם של המבקשים אינן אלא טענות שבערעור ולא מצאתי שיש בהן יסוד ליתן על יסודן רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. כך הדין לענין החיוב הכספי וכך הדין גם לגבי שעור ההוצאות שנקבע על-ידי הבוררים. חבל שבעל דין שהסכים בנפש חפצה שהסכסוך שבינו לבין יריבו יתברר בבוררות, מבקש להתנער ממנו בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי והוא מנסה לגרור את הענין שוב לבית המשפט העליון בבקשת רשות לערער שאין בה כל ממש.

הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחת עורך-דין 30,000 ש"ח.

ניתנה היום, א' ניסן תש"ס (6.4.00).

המשנה

לנשיא

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99081570.

B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 823/87

הלכות

  1. 1יש לפרש את המונח 'סמכות' בסעיף 24(3) לחוק הבוררות על דרך הצימצום
  2. 2טענות המבקשים הן טענות שבערעור ואינן מצדיקות מתן רשות ערעור, לרבות לגבי החיוב הכספי ושיעור ההוצאות
  3. 3בעל דין שהסכים לבוררות אינו יכול להתנער ממנה בערעור שאין בו ממש