רע"א 8186/99 טייגפלד משה נ. גנים הספקה טכנית בע"מ

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על פסק-דינו של בית משפט השלום שקבע תחילה, בפסק-דין חלקי, אשם תורם מצד המבקש בשיעור של 40% ובהמשך, בפסק-דין סופי, נפסקו הפיצויים ונוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי מסך הפיצויים. בעקבות זאת חויבה המשיבה לשלם למבקש פיצויים בסך 409.- ש"ח בלבד.

הבקשה מתייחסת לשני נושאים מרכזיים. האחד, האשם התורם שנקבע לדעת המבקש בשיעור גבוה מדי והשני, גובה הנזק שנקבע ללא תחשיבים, בשיעור נמוך מדי.

שני הנושאים אינם מעלים טענה הראויה להידון בערכאה שלישית. האשם התורם נקבע על סמך ניתוח עובדתי של נסיבות המקרה ושל חלקו של המבקש באירוע התאונה. שתי הערכאות נתחו נושא זה על סמך קביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונה וקביעותיהן ומסקנותיהן אינן מצדיקות בדיקה נוספת. אשם תורם יכול להיקבע בין 100% ל0%-. ההלכות בענין זה ידועות ויישומן במקרה הפרטני שלפנינו אינו שגוי, ועל כל פנים איננו ראוי לבדיקה נוספת.

אשר לנושא הפיצויים, אלה נקבעו באופן גלובלי במסגרת סמכותו של בית המשפט לעשות כן.

בית משפט השלום ניתח את חומר הראיות, מצא כי הכנסתו של המבקש נפגעה אך במעט, כי תוחלת עבודתו קצרה בהתחשב בגילו וכי אין הוא צפוי לפגיעה משמעותית בהכנסתו. לפיכך, פסק סכומים גלובליים בהתחשב בנכות. זוהי דרך פסיקה ראויה ומקובלת. בית המשפט לא קבע את הסכומים שקבע משום שסבר כי סכום התביעה שננקב הוא לפני ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי. העובדה שסכום פיצויים יכול "להיבלע" על-ידי התגמולים, ידועה ומוכרת. על כל פנים אין באלה כדי לעורר שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.