רע"א 8191/09 דנאל מחסני ערובה בע"מ נ. למיט אחזקות בע"מ

1.

בפני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב

(כב' השופטת ר' לבהר-שרון), אשר דחה את בקשתה של המבקשת לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 5.2.09 לפיה עוכב ביצועו של פסק דין שניתן לטובת המבקשת בכפוף להפקדת סכום של 100,000 ש"ח.

2.

בין השנים 2006-2008 התברר סכסוך בין המבקשת למשיבות בהליך בבית משפט השלום בתל אביב, אשר בסופו ניתן פסק דין. פסק דינו של בית משפט השלום לא צורף לבקשה, ועל כן עובדותיו אינו ברורות לאשורן, אך על פי דיווח המבקשת חייב פסק הדין את המשיבה 1 לשלם למבקשת סכום של 415,334 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

לאחר מתן פסק הדין ביקשה המשיבה 1 את עיכוב ביצועו של פסק הדין. בית משפט השלום (כב' השופט מ' תמיר) נתן החלטה ביום 19.11.08 המורה על הגשת תגובת המבקשת לבקשה, ועל עיכוב ביצוע פסק הדין עד החלטה אחרת בכפוף להפקדת סכום של 100,000 ₪. לטענת המבקשת, המשיבה 1 לא המתינה להחלטתו הסופית של בית משפט השלום, והגישה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' לבהר-שרון) קיבל את עמדתו של בית משפט השלום בהחלטת הביניים, והורה ביום 5.2.09 על עיכוב ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת 100,000 ₪.

ביום

9.3.09 ניתנה החלטתו הסופית של בית משפט השלום בבקשה המקורית של המשיבה 1. בהחלטה התנה בית המשפט את עיכוב ביצוע פסק הדין בתשלום מחצית סכום פסק הדין, והפקדת המחצית השנייה בקופת בית המשפט. בית המשפט נימק כי מדובר בפסק דין בעל אופי כספי, אשר את ביצועו לא נהוג לעכב, וכן כי הומצאו אסמכתאות מהן עולה כי לכאורה המשיבה 1 פועלת להברחת רכושה.

בעקבות קיומן של החלטות סותרות מטעם שתי הערכאות, הוגשה על ידי המשיבה 1 בקשה לעיון חוזר לבית משפט השלום. בית משפט השלום הכריע ביום 23.3.09 כי הוגשו בקשות מקבילות לשתי הערכאות בניגוד לדין. עם זאת, ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט שבערעור תחייבנה את הצדדים, כיוון שאין זה מקומו של בית משפט השלום לפרש את החלטותיו של בית המשפט המחוזי.

בהמשך הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ע' סולומון-צ'רניאק) דחה את הבקשה ביום 2.6.09. בהחלטתו ציין בית המשפט כי מצב הדברים ברור לחלוטין, ודיון בבקשת רשות הערעור עוד אינו רלוונטי נוכח העובדה שבית המשפט של הערעור הורה על עיכוב ביצוע פסק הדיון בהחלטתו מיום 5.2.09.

בקשה נוספת לעיון חוזר הוגשה לבית המשפט המחוזי, אשר ביום 7.9.09 דחה את הבקשה והכריע כי ההחלטה שניתנה ביום 2.5.09 הינה סופית ואין מקום לעיין בה מחדש, אלא ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה.

3.

בקשת רשות הערעור שלפניי נוגעת להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.9.09. בבקשה טוענת המבקשת כי היה ראוי לעיין מחדש בהחלטות שהורו על עיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת לאור עובדות ונתונים חדשים אותם הציגה בבקשתה הנוגעים למצבה הכלכלי של המשיבה 1, וניסיונה להסתיר את מצבה על ידי העברת פעולתה לחברה חדשה. לטענתה, מצבה הכלכלי העכשווי של המשיבה 1, בפעולתה באמצעות החברה החדשה, אשר לא היה ידוע לבתי המשפט דלמטה בעת מתן ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, מאפשר לה לפרוע את התשלום לו חויבה בפסק הדין ללא קושי. כמו כן, נטען כי יש לתת משקל להתנהגותה חסרת תום הלב של המשיבה 1 וניסיונה לזרות חול בעיני בית המשפט.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה והחלטות הערכאות דלמטה שהוגשו לידי, מצאתי כי דין הבקשה להדחות. כידוע, מתן רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים יוצאי דופן בלבד, בהם המבקש מגלה שאלה משפטית או סוגיה רוחבית בעלת עניין ציבורי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה זה, הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית, אלא מתייחסת לסכסוך הפרטני בין הצדדים, נסיבותיו, והתנהלותם של הצדדים במסגרת ההליך, ועל כן, הבקשה אינה עומדת בקריטריון האמור.

5.

על אף קיומן של החלטות סותרות ומקבילות, מצב הדברים לאשורו עמד בפני בית המשפט המחוזי טרם החלטתו מיום 2.6.09. בהחלטה זו הבהיר בית המשפט כי מצב הדברים ברור לו לחלוטין, ולאור זאת נתן תוקף להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.2.09, ולא מצא מקום לתת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באותו עניין. משכך, איני רואה מקום להתערב בסוגיה אשר הוכרעה על ידי הערכאה המוסמכת לכך.

6.

אעיר לבסוף כי אם אכן יתברר כי המשיבה 1 הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי טרם התקבלה החלטה סופית על ידי בית משפט השלום ממניעים שאינם תמי לב, יוכל הדבר לבוא במסגרת הליך הערעור ויתברר על פי שיקול דעתה של ערכאת הערעור. כמו כן, ברור כי אם תתגלנה עובדות חדשות אשר תצבענה על חשש להברחת כספים על ידי המשיבה 1, תוכל המבקשת לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בעניין עיכוב הביצוע.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.