רע"א 8212/00 שמואל הרר נ. אברהם ירון, עו"ד

1.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ר. שטרנברג-אליעז) מיום 2.11.00 בתיק בש"א 6770/00. כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה ועיכוב הליכי הבוררות המתנהלים בין הצדדים.

2.נתתי דעתי לפרטי הבקשות לרשות ערעור ולעיכוב ביצוע, ובאתי לכלל דעה כי יש לדחותן אף בלא קבלת תשובה.

(א) אשר לחלקה הראשון של בקשת רשות הערעור:

לענין זה טוענים המבקשים כי הליכי הבוררות בין הצדדים פקעו ויחד עמם פקע הסכם הבוררות ומכאן שהבסיס המחייב לניהול הבוררות שוב אינו קיים.

טענה זו דינה להידחות ולו מן הטעם שלא הונחה כל תשתית עובדתית מוסמכת לביסוסה. לבקשת רשות הערעור לא צורף תצהיר מפורט המניח פירוט עובדתי כלשהו לענין טענה זו וגם לנספחים שצורפו ואשר הוגשו לבית המשפט המחוזי לא צורף כל תצהיר. לבקשת עיכוב הביצוע צורף תצהיר וכל שנאמר בו לענייננו הוא:

"1. בין המבקשים לבין המשיבים 3-2 התנהלו הליכי בוררות בשנת 1978;

2.הליכים אלו הופסקו באיבם כתוצאה מזניחתם של הליכי הבוררות על ידי המשיבים מס' 3-2".

למותר לומר כי אין בדברים אלה ולו תחילתה של תשתית עובדתית לכאורית העשויה לתמוך בטענת המבקשים. ממילא אין טענה זו יכולה לעמוד.

(ב) לחלופין, טוענים המבקשים כי מינויו של משיב 1 כבורר חדש אינו כדין וכי הוא מנוע מלשמש בורר בינם לבין המשיבים 2 ו3- וכי יש להורות שהליכי הבוררות בין הצדדים לא יתחילו בפני בורר חדש לפני חודש אוגוסט 2001.

בענין זה מקובלת עלי גישת בית משפט קמא אשר בחן את הטענות לגופן ולא מצא בהן ממש. כמוהו כן גם אני סבורה כי על המבקשים לקבל את דין הבוררות ולשתף פעולה ככל הנדרש על מנת להביא לסיום מהיר ויעיל של ההתדיינות בין הצדדים.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, איפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.