פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
רע"א
8214/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים:
ניסן לאלזר ו-87 אחרים
נ ג ד
המשיבה:
חברה לבנין מריו לזניק בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 15.7.03 בע"א 1211/00, שניתנה על-ידי כבוד
סגן-הנשיא י' טימור והשופטים נ' הנדל וש' דברת
בשם המבקשים: עו"ד בלפור
קויתי
החלטה
תביעה שהגישו המבקשים לבית-משפט השלום בבאר-שבע כנגד המשיבה ממנה רכשו דירותיהם, נדחתה בחלקה העיקרי, בפסק-דין מקיף ומפורט. בית-משפט השלום קבע, כי אינו מאמין למרבית עדויות המבקשים. הוא מצא, כי המבקשים לא הוטעו ולא רומו וכי המשיבה שילמה את האגרות שהייתה חייבת לשלמם על-פי הדין. עם זאת, קיבל בית-משפט השלום אחת מטענת המבקשים לגבי התכנון הפנימי של הדירות, וחייב את המשיבה לפצותם בסך של כ-80,000 דולר, בתוספת הוצאות.
ערעור המבקשים לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע נדחה, לאחר שבית-המשפט המחוזי לא ראה להתערב בקביעות הערכאה הדיונית, לרבות הערכת מהימנות העדים וממצאים-שבעובדה.
מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה עיקר טענות המבקשים הוא, כי אין מדובר בעניינים שבעובדה כקביעת בית-המשפט המחוזי, אלא בשאלות משפטיות ובמרכזן שאלת ההגנה הצרכנית שיש להעניק לרוכשי דירות, שהיא רחבה מן ההגנה שלה הם זכאים על-פי דיני החוזים.
בקשה זו אין לקבל. שכן, שאלות משפטיות מתעוררות על-בסיס עובדתי, ואילו הממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית-משפט השלום, בגדרם, כאמור, נדחו עדויות המבקשים כבלתי-מהימנות, אינם מבססים את טענותיהם המשפטיות. הבקשה אינה מצדיקה איפוא בחינה נוספת של העניין בידי בית-משפט זה והיא נדחית.
ניתנה
היום, כ"ד בשבט תשס"ד (16.2.04).
ש
ו פ ט ת