רע"א 8219/03 ענבר פלסטיק משוריין נ. Krone AG

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל, בשנת 2003, תביעה שהוגשה על-ידי המשיבה בשנת 1991, בגין הפרת פטנט. בפסיקתא שניתנה בעקבות פסק-הדין, הורה בית המשפט למבקשת להימנע מכל ייצור, שיווק או הפצה של המוצר נשוא הפטנט. כמו-כן הורה למבקשת למסור למשיבה דו"ח מפורט בתצהיר, מאושר על-ידי רו"ח, בדבר כמות המוצרים המפרים, ובדבר התמורה שקיבלה המבקשת עבורם. דו"ח כזה אכן הוגש. אלא שהמבקשת עתרה בבית המשפט המחוזי, לדחיית הדיון בנוגע לדו"ח ולעתירת המשיבה לקבלת פיצוי על-פי הדו"ח, וזאת, עד למתן פסק-דין בערעור ובערעור שכנגד שהוגשו לבית משפט זה, על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' שנלר) דחה את הבקשה, בקבעו, בין היתר, כי מדובר למעשה בשני שלבים באותו הליך, וכי בנסיבות העניין אין בהגשת ערעור על השלב הראשון כדי להביא לעיכוב ביצועו של השלב השני. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שבפני. לטענת המבקשת, מדובר בשני הליכים נפרדים, ועל-פי ההלכה הנוהגת, אין מקום לדון בהליך מסוים כל עוד לא ניתנה הכרעה סופית ומחייבת בהליך אחר הקשור בו, ואשר ההכרעה בו עשויה לייתר את הדיון בהליך הראשון. המבקשת מדגישה, כי קיימה את כל שהוטל עליה בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי, וכי אין היא עותרת לעיכוב ביצוע פסק-הדין, אלא לדחיית ההליך שבא בעקבות מסירת הדו"ח. המשיבה מתנגדת לבקשה.

עיינתי בבקשה ובתגובה לה, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי קבע, בפסק-הדין שקיבל את תביעתה של המשיבה, כי זו האחרונה "זכאית לצו המניעה הקבוע וכן לסעד של מתן חשבונות, שיאפשר גיבוש סכומי הפיצוי המגיעים [למשיבה] בנסיבות העניין". משהוגש הדו"ח, נפתחה הדרך לאומדן נזקיה של המשיבה. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי אין הצדקה להשהות עוד – משחלפו למעלה מעשר שנים מאז הוגשה התביעה ומשנקבעה חבותה של המבקשת – את המשך הבירור. לא ראיתי עילה להתערב בהחלטתו.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ובשכר-טרחת עורך-דינה בסכום כולל של 5,000 ש"ח.