פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8226/16
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
סולטאן זכריה
נ ג ד
המשיבה:
עלי אדמות גינון ויזמות בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
מיום 19.9.2016 בע"א 58997-02-16 שניתן על-ידי כבוד השופט י' שינמן
בשם המבקש: עו"ד
אמג'ד דעאס
החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 19.9.2016 (ע"א 58997-02-16, השופט י' שינמן ). בית המשפט המחוזי, שדן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא מיום 3.2.2016 (ת"א 38923-06-14, השופט א' נבו ), הורה על החזרת הדיון בתיק לבית משפט השלום.
2.המבקש נשכר על-ידי עיריית רמת-גן לצורך ביצוע פרויקט בשם "גן אברהם" בעיר. לצורך השלמת עבודות הגינון בפרויקט הסתייע המבקש בשירותיה של המשיבה, עלי אדמות גינון ויזמות בע"מ, ששימשה כקבלנית משנה. בין המבקש למשיבה התגלעו חילוקי דעות ביחס לתשלום שלו זכאית המשיבה בגין העבודות שבוצעו על-ידה בפרויקט. המשיבה הגישה תביעה נגד המבקש, ותביעה זו התקבלה בעיקרה. בית משפט השלום קבע כי המשיבה לא קיבלה את מלוא הסכום שמגיע לה לפי החוזה בין הצדדים, והורה למבקש לשלם לה 129,033 שקל (בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית).
3.המבקש ערער לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי על אי-בהירות בסוגיה עובדתית-ראייתית שעמדה בבסיס פסק דינו של בית משפט השלום, ועל כן הורה על החזרת התיק לבית משפט השלום לצורך מתן הכרעה משלימה בסוגיה זו.
4.הבקשה שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי היה על בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור במלואו במובן זה שפסק דינו של בית משפט השלום יבוטל. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי נמנע מלבחון טענות שונות שהעלה בערעורו והיה בהן כדי להביא לדחיית התביעה נגדו. המבקש טוען בבקשה כי נודעת "חשיבות חוקתית" לבחינת טענותיו, וכי בפסק הדין מושא הערעור נקבעו "הלכות הסותרות הלכות קיימות ומושרשות בדין".
5.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. הטענות בבקשה רחוקות מלקיים את אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' הדר חיפה (מצת אור) בע"מ , פ"ד לו(3) 132 (1982)). פסק הדין מושא הבקשה נסב על שאלות עובדתיות. כל שנקבע בו הוא שעל בית משפט השלום להשלים היבטים עובדתיים-ראייתיים הנדרשים לצורך הכרעה במחלוקת. אינני רואה כיצד יש בקביעה זו כדי לעורר שאלה בעלת אופי עקרוני או השלכות רוחב. במקרים מסוג זה – שבהם הבקשה אינה מקיימת בבירור את אמות המידה שנקבעו בפסיקה להענקת רשות ערעור – יש מקום לשקול פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תשובה ובמידה רבה לפנים משורת הדין – אין צו להוצאות.
6.בשולי הדברים ראוי לציין כי זמן קצר לפני מתן ההחלטה בבקשה זו התברר – באמצעות צפייה במערכת "נט המשפט" ובמאגרים האלקטרוניים – שביום 19.10.2016 ניתן פסק הדין המשלים על-ידי בית משפט השלום. עובדה זו לא הוזכרה בבקשה דנן, שהוגשה יותר משבוע לאחר שניתן פסק הדין המשלים, ביום 27.10.2016. המדובר כמובן בעובדה חיונית לענייננו. לטובת המבקש אניח כי הוא לא היה מודע למתן פסק הדין המשלים או שאי-ציון עובדה זו נבע משגגה. לפיכך, לא אזקוף זאת לחובתו לצורך פסיקת הוצאות. עם זאת, במבט צופה פני עתיד, אציין כי ניתן היה לצפות מהמבקש ומעורך דינו לעקוב אחר ההתפתחויות בבית משפט השלום, במיוחד קודם להגשת בקשה שמלכתחילה היה מקום לשקול בשום שכל את ההצדקה להגשתה.
7.סוף דבר: הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' בחשון
התשע"ז (10.11.2016).
ש
ו פ ט ת