רע"א 8230/13 פלוני נ. הועדה הפסיכיאטרית ליד ביה'ח טירת הכרמל

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ו 13648-11-13, כב' השופט ש' ברלינר ), לדחות ערעור שעניינו טיפול מרפאתי כפוי.

2.

המבקשת סובלת מסכיזופרניה פרנואידית, ואושפזה בעבר בכפייה מספר פעמים. לאחר שחרורה של המבקשת מאשפוז הורה סגן פסיכיאטר מחוז חיפה על טיפול מרפאתי כפוי. המבקשת הגישה ערר לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, וטענה כי הטיפול הכפוי יכלול מתן זריקות שגורמות לה לתופעות לוואי קשות. במאמר מוסגר יוסבר כי המבקשת נזקקת לתרופה מסוימת, אותה ניתן ליטול באמצעות כדורים או באמצעות זריקה.

במהלך הדיון בוועדה הודיעה המבקשת כי היא חוזרת בה מן הערר, ועל יסוד זאת החליטה הוועדה שלא לדון בערר. על כך הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה. צוין כי במהלך הדיון בוועדה חזרה בה המבקשת מן הערר. כמו כן הובהר כי המבקשת תוכל לשטוח בפני מנהל המרפאה את טענותיה לעניין סוג הטיפול הרצוי, והוא ישקול האם נדרש שינוי בסוג התרופה או במינון. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

1.

המבקשת עומדת על כך שהזריקות גורמות לה סבל רב, ובכלל זאת עייפות, דיכאון וחולשה. לגישתה קיימת חלופה מידתית יותר מאשר מתן זריקה במסגרת טיפול רפואי כפוי; בהקשר זה מציינת המבקשת כי היא הגיעה להסדר עם עמותת אנוש, ולפיו עובדי העמותה יסייעו בידה ליטול את הכדורים כנדרש וזאת כתחליף לזריקה. המשיבה מצידה טוענת כי הבקשה איננה מעלה כל טענה החורגת מעניינה האישי של המבקשת. מעבר לכך, טענותיה של המבקשת אינן נוגעות לעצם קבלת הטיפול, אלא לסוג הטיפול אותו היא צפויה לקבל - שאלה המסורה לאחריותו של הרופא המטפל.

2.

מהחומר שבפניי עולה כי עניינה של המבקשת נידון בכובד ראש בפני הערכאות השונות, לרבות הוועדה המחוזית ובית המשפט המחוזי. אף לא נראה שיש מחלוקת בין הצדדים על כך שהמבקשת נדרשת לקבל טיפול תרופתי תדיר. בד בבד, נתתי דעתי גם לטענותיה של המבקשת ביחס לפגיעה הקשה שגורמות לה הזריקות, וביחס לאפשרות כי היא תקבל טיפול רפואי חלופי באמצעות כדורים. לפיכך, בנסיבות העניין, סבורני כי הפיתרון הראוי הוא כדלקמן: עניינה של המבקשת יובא מחדש בפני הוועדה המחוזית. במסגרת הדיון המחודש תיבחנה לגופו של עניין הטענות שהעלתה המבקשת בדבר תופעות הלוואי של הזריקות, ובדבר האפשרות כי הטיפול המרפאתי הכפוי יוחלף בנטילת כדורים תחת פיקוח מתאים. כמו כן מצופה כי המבקשת תגיש לקראת הדיון חומר כתוב לתמיכה בטענותיה האמורות, לרבות ביחס לאפשרות שהעלתה ולפיה עובדי עמותת אנוש יסייעו לה ליטול את הכדורים כנדרש. יודגש כי אין בהחלטתי זו כדי לקבוע שהוועדה או בית המשפט קמא לא שקלו מלכתחילה טענות אלו של המבקשת, ואף אינני קובע מסמרות ביחס לתוצאה הרצויה.

3.

לנוכח האמור החלטתי לקבל את הבקשה, לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור באופן הבא: עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה המחוזית, אשר תקיים דיון מחודש בהתאם לעקרונות שצוינו.