רע"א 8244/05 יעקב בוכריס נ. יובל הנדסה בעמ

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער וכן בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת. הערעור נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי להגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבה 1 בפסק דינו של בית משפט השלום וכן לפסוק לטובתה הוצאות משפט בשתי ערכאות. פסק הדין של בית משפט המחוזי ניתן ביום 11.4.05 . בקשה לרשות לערער הוגשה ביום 31.8.05 . אדון תחילה בבקשה להארכת מועד ולאחר מכן בבקשה לפטור מערבון.

בקשה להארכת מועד

2.בבקשה להארכת מועד שלפני נטען כי היא מוגשת מפאת הזהירות, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי נודע למבקש רק בתחילת חודש יולי, לאחר שקיבל צו תשלומים מלשכת הוצאה לפועל. השאלה העיקרית העומדת בפני במסגרת הליך זה היא, האם פסק דינו של בית משפט המחוזי הומצא כדין לידי המבקש. לצורך השלמת התמונה, בטרם אציג את טענות הצדדים, אתאר בקצרה את שאירע בדיון בבית המשפט המחוזי ביום 5.4.05, כפי שמשתקף הדבר בפרוטוקול הדיון. עו"ד קדוש, אשר ייצג את המבקש ואת המשיבים 2 ו-3 בהליך בפני בית המשפט השלום הופיע לדיון, וטען, במסגרת בקשה לדחיית הדיון, כי הוא קיבל את הודעת הערעור במשרדו, הוא עדכן את שולחיו לגביה, אולם הוא לא קיבל מהם ייפוי כוח לייצגם. בית המשפט קבע, שהערעור הומצא למשיבים כדין, ומשכך יישמע הערעור על פי טענות המערערת בלבד. עו"ד קדוש ביקש מבית המשפט לאפשר לו לטעון בעל פה, ובית המשפט החליט לאפשר לו זאת כעניין "שבחסד".

3.כאמור, טענת המבקש היא, שפסק הדין כלל לא הומצא לו ונודע לו עליו רק בעת קבלת צו התשלומים. כך אירע, לטענת המבקש, שכן הערעור אשר הוגש על ידי המשיבה 1 על פסק דינו של בית המשפט השלום לא הומצא לו. כתוצאה מכך, על פי הנטען, המבקש לא היה מיוצג בהליך לפני בית המשפט המחוזי, לא התייצב לדיון שנקבע ליום 5.4.05 ולא קיבל לידיו את פסק הדין מיום 11.4.05. המבקש מוסיף וטוען, כי פסק הדין של בית משפט קמא הומצא רק לידי ב"כ המשיבה 2, אשר אף לא טרח לעדכנו בכך. עוד טוען המבקש, כי הוא לא עודכן לגבי קיום ההליכים וזאת על רקע העובדה שעוד בשנת 1996 נחתם הסכם בינו לבין המשיב 3 לפיו כל חובותיו וזכויותיו במשיבה 2 יועברו לידי המשיב 3. מטעם זה, על פי הנטען, הוא אף מעולם לא התבקש ליתן תצהירים או מסמכים בעניין ההליכים המשפטיים, לא בבית משפט שלום ולא בבית המשפט המחוזי. לפיכך, בקשת המבקש היא, כי מנין הימים להגשת בקשת רשות לערער כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ימנה מיום המצאת ההודעה על צו תשלומים, שכן אז נודע לו לראשונה דבר קיום פסק הדין.

4.ב"כ המשיבה 1 מתנגד לבקשה, ומפנה אף הוא לצורך טענותיו לפרוטוקול הדיון אשר נערך בבית משפט קמא, שם נאמר על ידי עו"ד קדוש כי הוא עדכן את מרשיו בעניין הערעור, ונקבע על ידי בית המשפט כי הערעור הומצא למשיבים כדין.

5.עו"ד קדוש ביקש להגיב על טענות המבקש. בתגובתו, הבהיר עו"ד קדוש כי הוא עדכן את המבקש באופן שוטף בכל הקשור להתנהלות הדיון בבית משפט השלום, וכאשר ניתן פסק הדין בבית משפט השלום הועבר עותק ממנו אל המבקש ע"י מנהלי המבקשת. בנוסף, לטענת עו"ד קדוש, הוא דאג לעדכן את המבקש באופן אישי, טלפונית, על פסק דינו של בית משפט השלום. אכן, לגבי המצאת פסק דינו של בית משפט השלום, הדברים ברורים. אולם לא כך ניתן לומר לגבי ההליך שנוהל בבית משפט המחוזי. מפאת חשיבות הדברים לענייננו, אצטט מתגובתו של עו"ד קדוש כלשונה:

"9. לאחר מתן פסק הדין בבית משפט שלום הנכבד, תם תפקידו של הח"מ בתיק זה. המשיבה מס' 1, אמנם ערערה על פסק הדין, אולם הח"מ לא ייצג את המשיבה מס' 2 ובעלי מניותיה בערעור, ולא היה מחויב כלפיהם.

10.למרות זאת, ולמען הזהירות, הופיע הח"מ בדיון שנקבע לערעור בתיק זה בפני כבוד בית המשפט המחוזי, וזאת אך ורק מאחר וכתבי הטענות הגיעו לידיו, ובמטרה ליידע את כבוד בית המשפט המחוזי הנכבד כי אינו מייצג עוד את מי מהצדדים, בשים לב כי כל הצדדים קיבלו הודעה על הערעור שהוגש.

11.לאור זאת, הופעתו של הח"מ בדיון בפני כבוד בית המשפט המחוזי אינה נכללת כהתייצבות לדיון מטעם המשיבה מס' 2 או מי מטעמה, ולפיכך, פסק הדין שניתן במועד דיון זה הינו פסק דין שניתן בהיעדר המשיבה לערעור".

עולה מהאמור, שלא נטען על ידי עו"ד קדוש כי הוא ייצג את המבקש בערעור בבית המשפט המחוזי, או כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הועבר למבקש ולחילופין שהוא עדכן אותו בדבר תוכנו.

6.לצורך ההחלטה שבפני, איני נדרשת לקבוע עמדה לגבי השאלה האם עודכן המבקש במכלול ההליכים בהם ייצג עו"ד קדוש את המשיבה 2 ובעלי מניותיה. זאת, שכן השאלה היחידה הדורשת מענה במסגרת הליך זה היא, האם פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא למבקש כדין. לאחר שבחנתי בעיון את טענות הצדדים בעניין זה, הגעתי לכלל מסקנה כי התשובה לכך שלילית. הטענה כי עו"ד קדוש לא היה מוסמך לייצג את המבקש במהלך הדיון עולה הן מטענת עו"ד קדוש בפני בית המשפט המחוזי, כפי שהדבר משתקף בפרוטוקול הדיון מיום 5.4.05, והן מטענות המבקש ומתגובת עו"ד קדוש בפני. אף המשיב אינו יכול לחלוק על כך, שכן אין בידו מידע בעניין זה מעבר לאמור בפרוטוקול. בשים לב לעובדה זו, עולה כי המבקש לא היה מיוצג בפני בית משפט המחוזי. עיון בפסק הדין מעלה, כי העתק ממנו נשלח לבאי כוח הצדדים ולא לצדדים עצמם. ברם כאמור, במצב הדברים כפי שתואר, עו"ד קדוש לא ייצג את המבקש ועל כן המצאת פסק הדין למשרדו, אם אכן הומצא לו פסק הדין, אינה המצאה כדין. לו היה עו"ד קדוש טוען כי עדכן את המבקש לגבי קבלת פסק הדין, ניתן היה לבחון את השאלה האם במצב דברים זה, ידיעת המבקש שקולה להמצאה כדין. שאלה זו אינה מתעוררת בפני, שכן בניגוד לטענת עו"ד קדוש כי עדכן את המבקש בעניין פסק דינו של בית משפט השלום, אין הוא טוען זאת לגבי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. מנגד, המבקש טוען בתוקף כי הפעם הראשונה שנודע לו על פסק הדין היה עם מתן צו התשלומים. במצב דברים זה, לא הוכח בפני במידה הנדרשת כי אכן פסק הדין נשוא ההליך שבכותרת הומצא למבקש כדין.

התוצאה היא, שבהעדר טענה מצד ב"כ המשיב 1 לגבי המועד בו נטען על ידי המבקש כי הומצא לו צו התשלומים, אני קובעת כי המועד לתחילת מרוץ המועדים להגשת הבקשה לרשות ערעור החל בתחילת חודש יולי 2005 ולפיכך ההליך הוגש במועד.

בקשה לפטור מערבון

7.לטענת המבקש, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון. לפי הנטען, המבקש הינו מחוסר עבודה למעלה מארבע שנים ואשתו הפסיקה לא מזמן את עבודתה עקב מעבר מקום מגוריהם. המבקש טוען כי מקור הכנסתם היחיד הוא מקצבה חודשית בסך 2,500 ₪ שאותה מעניקה להם חמותו, אשר נועדה לצרכי המשפחה השוטפים. לטענת המבקש, המשיבה 1 הטילה עיקולים על חשבונות הבנק שלו ועל כספי חסכונותיו. כמו כן, לפי הנטען, אין בבעלות המבקש ובני משפחתו נכסים כלשהם. עוד טוען המבקש כי סיכויי ההליך טובים.

8.על המבקש פטור מערבון מוטל הנטל לפרוש בפני בית המשפט תשתית ראייתית המצדיקה היעתרות לבקשה. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בפסק דינו של בית משפט קמא, כפי שארע, לטענת המבקשת במקרה זה, ואשר אילצה לפנות להליכי הוצאה לפועל לשם גביית חובה. המבקש לא עמד בנטל זה. המבקש צירף לבקשתו דפי חשבון חלקיים בלבד, ומכל מקום המבקש אינו מבהיר את מקור הכספים לחלק מההפקדות שבוצעו לחשבון, אשר לכאורה אינן עולות בקנה אחד עם טענתו לגבי העדר מקור הכנסות פרט לתמיכת חמתו. כך למשל, ביום 16.8.05 הופקד לחשבונו סך של 3,485 ₪ וביום 21.8.05 הופקד סכום של 10,000 ₪. אוסיף, כי מעיון בדפי חשבון הבנק עולה לכאורה כי מסגרת האשראי של המבקש היא 20,000 ₪, דבר המעורר ספק לגבי דלותו הכלכלית, ומכל מקום, בהתחשב במצב היתרה בו נמצא החשבון, עדין ניתן למשוך ממנו את הסך הנדרש לצורך הפקדת ערבון. כמו כן המבקש אינו מבהיר האם ביכולתו להיעזר בקרוביו לצורך הפקדת הערבון, כך במיוחד על רקע הטענה כי חמתו מסייעת לו בכלכלת בני משפחתו. זאת ועוד, המבקש אינו מבהיר מנין משגת ידו לממן את ייצוגו בהליך שבכותרת. די לצורך כך לדחות את הבקשה שבפני, מבלי שאזדקק לבחון את שאלת סיכויי ההליך. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי המשיבים 2 ו-3 הם, בפועל, משיבים פורמאליים, ועל כן על המבקש להבטיח את הוצאותיו של משיב אחד בלבד, ניתן להפחית את סכום הערבון לסך של 15,000 ₪ בלבד. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.