רע"א 8257/02 בסול פח'רי נ. בסול עפיף

במסגרת תובענה המתנהלת בין הצדדים, נתגלעה מחלוקת בשאלה האם זוייפה חתימתו של המבקש על הסכמי מכר מכוחם נרשמו הערות אזהרה לטובת המשיב על מקרקעין השייכים למבקש. הצדדים הגישו חוות-דעת גרפולוגיות סותרות בעניין זה, ובית המשפט מינה מומחית מטעמו. זו קבעה כי אכן המבקש הוא שחתם על ההסכמים, והמבקש הגיש בקשה לפסילת חוות-הדעת. לטענת המבקש, מסרה המומחית את חוות-דעתה תוך ימים ספורים ובטרם היה סיפק בידו לפרוש בפניה את טענותיו ומסמכיו. המומחית, כך הוא גורס, לא קיבלה חומר משני הצדדים ולא התייחסה לשתי חוות-הדעת שהוגשו קודם לכן, כפי שנדרשה על-פי החלטת בית-המשפט.

בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ז' הווארי) דחה את הבקשה בחלטה מנומקת, ובין היתר קבע כי טענות המבקש ראוי להן שתשמענה במסגרת שאלות הבהרה או חקירה של המומחית על חוות-דעתה. עוד נקבע, כי מתצהירו של בא-כוח המשיב – שלא הופרך – עולה כי כל המסמכים שהיו ברשות המומחים מטעם הצדדים, ומסמכים אלה בלבד, הומצאו למומחית מטעם בית-המשפט. כך ציינה גם המומחית עצמה בחוות-הדעת שהגישה. השגתו של המבקש על כך שהמומחית לא הזמינה את המבקש למתן דוגמאות חתימה נדחתה אף היא. החלטת המומחית בעניין זה, כך נפסק, היא לגיטימית ונופלת בגדר סמכויות המומחית.

עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא ראיתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. נימוקיו של בית המשפט המחוזי מקובלים עלי. בית המשפט קבע כי בפועל ניתנה חוות-הדעת על יסוד מכלול המסמכים שעמדו בפני המומחים מטעם הצדדים – וזאת כפי שהורה בית המשפט. את טענותיו כנגד החלטותיה ומסקנותיה של המומחית יוכל המבקש להעלות במסגרת שאלות הבהרה וחקירת המומחית בבית המשפט.

הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב בסכום של 5,000 ש"ח.