רע"א 8269/98 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. עוזי בן שמחון

נגד המבקשת ניתן פסק-דין בבית-משפט השלום, על-פיו היא חויבה בתשלום פיצויים של כחצי מיליון ש"ח לטובת המשיב, בשל נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. בערעורה לבית-המשפט המחוזי טענה המבקשת כנגד צורת חישוב הפיצויים, וביקשה להפחית מן הסכום שנקבע סכום של 260,000 ש"ח לפחות. במקביל הגישה המבקשת לבית-משפט השלום בקשה לעיכוב ביצוע תשלום של 260,000 ש"ח מתוך הסכום שנקבע בפסק-הדין.

בית-משפט השלום דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, כיוון שקבע כי למשיב נכסים מהם ניתן יהיה להיפרע באם תזכה המבקשת בערעורה, ואין לומר כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמתו אם לא יעוכב הביצוע. בית-המשפט המחוזי, היושב בערעור, דחה אף הוא את הבקשה מאותו הנימוק. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

המבקשת טוענת כי מן הראיות שעמדו בפני בית-משפט השלום עולה כי קיים חשש כבד לכך שהמבקשת לא תוכל להיפרע מן המשיב אם תזכה בערעורה.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי, לאחר שגם הוא וגם בית-משפט השלום לא שוכנעו כי מתקיים חשש שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמתו אם לא יינתן עיכוב הביצוע.

אשר-על-כן אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ממילא, מתייתרת גם בקשתה של המבקשת לסעד ארעי עד להחלטה בבקשה.