רע"א 8271/03 עלי אבו עוקל נ. אחמד דאווד עלי אבו עוקל

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא) לפיה נדחתה בקשת המבקש ליתן צו מניעה זמני.

המבקש והמשיב הם בני דודים, אשר אבותיהם, בצוותא עם אח אחר שלהם, היו הבעלים של חלקת קרקע, אותה ירשו המשיב והמבקש כמו גם בני משפחה אחרים. המבקש עתר לבית המשפט קמא בתביעה כנגד המשיב, אשר לטענתו, פלש לחלקו שלו בקרקע ובנה בה תוספת בניין. במסגרת תובענה זו שהגיש, ביקש המבקש את בית המשפט ליתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב את המשך העבודות לבניית קומה שנייה בתוספת הבניין שנבנתה זה מכבר. בית המשפט קמא דחה את הבקשה.

בית המשפט מצא כי בשלב זה של ההתדיינות בין הצדדים לא הוכחה עילת התביעה, באשר לא הוכחה בעלותו של המבקש בכל חלקי החלקה נשוא המחלוקת. עוד נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, שכן המדובר בתוספת של קומה שנייה לבניין קיים. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקש סבור כי שגה בית המשפט קמא כאשר קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. לשיטת המבקש, למשיב לא ייגרם כל נזק בשל אי השלמת הבנייה, בעוד שאם תושלם הבנייה, יועמד הוא, המבקש, בפני קומה שנייה שתהא לעובדה מוגמרת. עוד טוען המבקש כי הוכחה עילת התביעה.

המשיב תומך בהחלטת בית המשפט קמא. הוא סבור כי המבקש לא הציג ראשית ראייה לביסוס טענתו כי הבנייה נשוא ההליכים הינה על קרקע השייכת לו. עוד מציין המשיב כי ההכרעה שתינתן בסופו של ההליך העיקרי בעניינה של הקומה הראשונה, בהכרח תגזור גם את גורלה של הקומה השנייה אשר מניעת בנייתה מתבקשת על ידי המבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. ההחלטה על מתן סעד זמני מסורה לערכאה הדיונית. רק במקרים חריגים תתערב ערכאה זו בהחלטת בית המשפט קמא בעניין זה. המקרה שבפניי אינו נמנה על מקרים נדירים אלה. צדק בית המשפט קמא בקובעו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. זאת, בשל שלא עלה בידי המבקש להצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו אם תבנה הקומה השנייה בבניין הקיים. ברי כי אם תתקבל, בסופו של ההליך, תביעת המבקש, דינה של הקומה השנייה יהא כדינה של הקומה הראשונה, וביחס לשתיהן יוכל המבקש לקבל סעדים אשר ירפאו את הפגיעה בזכויותיו.

אין בדברים האמורים כדי לומר דבר לעניין סיכויי תביעת המבקש, סוגייה אשר הדיון בה, אינו נדרש, משמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני.

הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח.