רע"א 8275/02 סדון אלי נ. עו"ד יעקב רבינוביץ

1.המשיב משמש ככונס נכסים של חברת אלרום השקעות בינוי ותעשיה בע"מ (להלן: החברה). החברה חייבת לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק) סכומי כסף ניכרים שלהבטחת השבתם הוטלו שיעבוד שוטף על כלל רכושה של החברה ועל ונכסיה וכן שיעבוד ספציפי (משכנתא) על זכויות החברה במקרקעין בפארק התעשייה "אלרום" בעכו. מקרקעין אלה הן הנכס העיקרי שבידי החברה. המבקש, מנהלה לשעבר של החברה ובעל המניות היחיד בה, ערב אישית לחובות החברה כלפי הבנק.

2.ביום 25.8.02 אישר בית משפט קמא הסכם, שהביא המשיב, למכירת חלק מנכס המקרקעין האמור וכן מלוא זכויות הבניה הבלתי מנוצלות במקרקעין. זאת, לאחר שבית המשפט מצא כי קונה אחר, שהציע לקנות את הנכס בשלמותו, לא הוכיח את רצינות כוונותיו. על החלטה של בית משפט קמא לאשר את הסכם המכירה הגיש המבקש בקשות עיכוב ביצוע לבית משפט קמא, שנדחו, ובקשת עיכוב ביצוע שהוגשה במסגרת בקשת רשות הערעור שלפני, נדחתה אף היא.

3.המבקש טוען, כי הסכם המכירה, לפיו יימכר רק חלק מהמקרקעין, פוגע בחברה ובו - בהיותו ערב אישית לחובות החברה - שכן התמורה הכוללת שניתן לקבל לאחר פיצול המקרקעין לחלקים ומכירתם בנפרד, נמוכה באופן ניכר מהתמורה שניתן לקבל ממכירת הנכס בשלמותו. המבקש מסביר כי לנכס מעמד של "מפעל מאושר", שמכוחו מוקנות לחברה הטבות כלכליות רבות. פיצול הנכס – כך טוען המבקש – יביא לביטול מעמדו זה, ועמו לביטול אותן הטבות הכלכליות. המבקש מוסיף וטוען, כי מכירת זכויות הבניה בכלל הנכס תמנע מרוכשים עתידיים אפשרות לנצל את הקרקע, ותקטין, לפיכך, את ערך החלק שנותר. לבסוף טוען המבקש, כי ההצעה שהוצעה על-ידי קונה אחר – לרכוש את הנכס בשלמותו – היא הצעה רצינית וכדאית הרבה יותר מבחינה כלכלית.

4.בחנתי את טענות הצדדים, והחלטתי כי דין הבקשה להידחות. הטעמים שבעטיים נדחתה בקשת עיכוב הביצוע יפים גם לבקשה שלפני. לדברי המשיב, לא התקבלו במשך שלוש שנים – מאז מתן צו הכינוס הקבוע – הצעות רציניות לרכישת המקרקעין למרות מאמצים רבים מצדו. אשר לרצינות ההצעה – מצד אותו קונה אחר – לרכוש את הנכס בשלמותו, הרי שניתנה לו שהות בכדי להוכיח את רצינות כוונותיו, ומשלא הוכח כן, הורה בית המשפט על אישור הסכם המכירה מטעם המשיב. נוסף לכך, אין להתעלם מהעובדה שעיכובי הביצוע שנתבקשו בבית משפט קמא ובית משפט זה, לא הוגשו בדחיפות הנדרשת, וכי בינתיים שילמו הרוכשים - מכוח הסכם המכירה שאושר על-ידי בית משפט קמא – חלק משמעותי מהתמורה בעבור המקרקעין. בנסיבות אלה, לא ראיתי פסול בהחלטתה של הערכאה דלמטה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 15,000 ש"ח.