פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
828/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשת:
עיריית ערד
נגד
המשיב
:
מאיר כליפא
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 2.1.01 בת"א 7167/99
שניתנה על-ידי כבוד הנשיא א' לרון
בשם המבקשת: עו"ד
יובל שטנדל
החלטה
המשיב הגיש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע תביעה כנגד המבקשת בגין כספים שלטענתו חייבת לו המבקשת עבור עבודות בניה שביצע בבתי-ספר בערד. בכתב הגנתה טענה המבקשת, כי המשיב הפר עמה שורה של הסכמים בכך שפיגר במסירת העבודות ומשכך - הפחיתה המערערת מהסכומים המשתלמים למשיב.
בעלי-הדין הסכימו כי בית-המשפט המחוזי ימנה מומחה שיבדוק את חילוקי הדעות ביניהם ויגיש את חוות-דעתו לבית-המשפט המחוזי לצורך קביעת הסכום הסופי שצריך להשתלם. בית-המשפט קיבל הסכם זה ומינה מומחה מטעמו, שתפקידו:
לקבוע ראיות אם הקבלן השלים את העבודות לפי החוזים המקוריים עד יום 15/5/95 או שלא השלים אותם עד למועד זה וכן יבדוק את כל ההתחשבנויות והטענות ההדדיות בין הצדדים ממועד זה ואילך, כולל עבודות נוספות ושינויים וכולל הסכמות לגבי הפחתות כאלה או אחרים אם הוסכם עליהם וכן אם היו עיכובים להתייחס לשאלה מי גרם להם
לאחר שנתקבלה חוות-דעת זו, קבע בית-המשפט המחוזי כי לא יאפשר לצדדים להביא ראיות נוספות באשר לגורמים הטכניים שמנעו את השלמת העבודה ואשר נוגעים לשוויה ולמועד ביצועה, אך יתיר לצדדים להביא ראיות נוספות לצורך דיון בטענה, שלפיה העבודה לא הושלמה במועד מטעמים אחרים. בית-המשפט המחוזי קבע כי החלטה זו עולה בקנה אחד עם ההסכם הדיוני.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה טענה המבקשת, כי ההסכם הדיוני בין הצדדים בעניין מינוי מומחה מטעם בית-המשפט, מחייב כי הכרעות המומחה במישור העובדתי תחשבנה סופיות, באופן שתמנע הבאת ראיות חדשות.
בבקשתו תוקף איפוא המבקש החלטה דיונית של בית-המשפט המחוזי. ניהול הדיון, ככלל, נתון לשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה, ובהחלטותיה אלו אין ערכאת הערעור נוטה להתערב. לא מצאתי כי יש מקום במקרה שבפני לחרוג מכלל זה.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום כ"א אייר תשס"א
(14.5.01).
ש
ו פ ט ת