פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 8282/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
דגנית ברכה באקבה
נ ג ד
המשיב:
זאב שוחט
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת
א' כהן
) מיום 19.9.2017
בע"א 49547-03-17
בשם המבקשת:
עו"ד יהודה ברמי
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת א' כהן ) מיום 19.9.2017, בע"א 49547-03-17, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת ר' ערקובי ) מיום 5.2.2017 בת.א 12530-02-13.
2.
המבקשת רכשה מהמשיב בשנת 2012 חנות למכשירי כתיבה ומתנות בעיר גבעתיים. לאחר הרכישה, התגלע סכסוך בין הצדדים באשר למצב העסק בעת הרכישה. המבקשת טענה כי העסק נרכש מהמשיב בעקבות מצגי שווא שהציג ביחס לרווחיות החנות, בין השאר בדמות דו"חות חשבונאיים כוזבים, וכן שהמלאי שנמכר לה התגלה כמיושן ופגום. המבקשת טענה כי המשיב ניצל לרעה את יחסי אמון שבינו לבין בעלה של המבקשת שהיו חברים ותיקים. בעקבות האמור ביטלה המבקשת את השיקים שהעבירה למשיב לאחר שרק הראשון מהם על סך 20,000 ₪ נפרע על ידו. המשיב טען מנגד כי כל הנתונים אשר הוצגו למבקשת היו נתוני אמת.
המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט השלום בתל אביב לפיצוי על נזקיה בעוד המשיב הגיש שתי תביעות לביצוע שטרות לתשלום בגין מלוא העסקה. בית המשפט פסק כי המשיב הציג למבקשת מצג שווא, ובכך הפר הפרה יסודית את ההסכם, ועל כן הייתה רשאית המבקשת לבטל את החוזה. בית המשפט קבע כי על המשיב להשיב למבקשת את הכספים ששילמה בשיק ובמזומן, בקיזוז שווי המלאי. לבסוף נקבע כי המבקשת לא הוכיחה קיומם של נזקים נוספים, וכי לא ניתן לחשב בנסיבות אלו את רכיב "אבדן הרווח" אותו עתרה המבקשת לפסוק לה כפיצוי לפי הסכום שהייתה עתידה להרוויח לו העסקה הייתה מתממשת בהתאם למצגי השווא של המשיב.
3.
על פסק דינו של בית משפט השלום הגישו שני הצדדים ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט קיבל חלקית את ערעורה של המבקשת, בכל האמור לטענות לאי-פסיקת ריבית והצמדה ותשלום הוצאות, ודחה את ערעור המשיב. לעניין רכיב אבדן הרווחים, ציין בית המשפט כי בניגוד לעמדת המבקשת, קביעתו של בית המשפט לפיה הציג המשיב מצג שווא לפיו העסק מניב רווח של 15,000 ₪ לחודש, אין בה כדי להוביל לקבלת פיצויים בגין אובדן רווחים בחישוב של הכפלת התקופה שבה הייתה המבקשת בעלת העסק ב- 15,000 ₪. בית המשפט קבע שאבדן רווחים צריך שיהיה מחושב לפי המצב בפועל, ולא לפי מצג שווא, ובפני בית משפט קמא לא הונחו הנתונים המאפשרים בדיקת רכיב זה.
4.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. המבקשת טוענת כי יש לפצותה בגין אובדן רווחים, באופן שיעמידה במצב כאילו ההסכם מתקיים במלואו בהסתמך על מצגיו של המשיב, כלומר כאילו הרווח הנקי מהחנות עומד על סך 15,000 ₪ לחודש.
5.
לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות.
6.
כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו לא הוצגה כל שאלה עקרונית כללית המצדיקה מתן רשות ערעור.
גם לגופו של ענין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא. משבוטל החוזה על ידי המבקשת עקב הטעיה מצד המשיב שהובילה להתקשרות בעסקה, על הצדדים להשיב אחד לשני מה שקיבלו על פי החוזה (סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973), ותו לא. אין יסוד לטענה כי המבקשת זכאית לפיצויי קיום. מצג השווא שהיה עילת הביטול (רווח של 15,000 ₪) אינו הופך לתניה בחוזה שאת קיומה זכאית המבקשת לאכוף.
7.
סוף דבר : הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים לא אעשה צו להוצאות.
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
17082820_B03.doc
אס
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il