רע"א 8284/04 שושנה ביגמן נ. הניה נייר

בגדרה של בקשת רשות הערעור שבפניי משיגים המבקשים, שהינם בעלי דירות במתחם מלון הדירות "קאנטרי קלאב תל אביב", על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט י' זפט), בה נדחתה בקשתם לצווים זמניים המופנים כלפי המשיבה 1. סעדים אלה נועדו לכפות על האחרונה לחדול מנקיטת פעולות שונות הפוגעות, לפי הטענה, בזכויותיהם של המבקשים, ובעיקר בזכותם לפרטיותם. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל דעה, כי דינה להידחות. צדק בית משפט קמא בקבעו, כי הבקשה לסעד זמני הוגשה תוך שיהוי מצידם של המבקשים, היות שחלפו כחמישה חודשים מעת הגשת התובענה העיקרית ועד הפנייה לבית המשפט בבקשה האמורה. מתשובת המשיבים לבקשה זו בבית המשפט המחוזי עולה, כי השיהוי משמעותי אף יותר, באשר חלק מן הפרקטיקות נשוא הבקשה התקיימו משך כארבע וחצי שנים עובר להגשתה. הדבר לא הוכחש על ידי המבקשים בתשובתם לתשובת המשיבים בבית משפט קמא, כמו גם בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה. בהשתהותם של המבקשים, הן לפני פנייתם לערכאות והן לאחריה, גילו הם דעתם כי הצורך במתן הסעד עוד בטרם תתבררנה זכויותיהם המהותיות של הצדדים אלה כלפי אלה אינו כה דוחק מבחינתם. זאת ועוד, בטיעוניהם בבית המשפט דלמטה ציינו המשיבים, כי רק אחת מבין המבקשים מתגוררת בפועל במלון הדירות, דבר שלא הובהר על ידי המבקשים בתחילה. אף על עובדה זו לא חלקו המבקשים. טענות המבקשים בדבר הפרת זכויות יסוד, עליהן הם נסמכים בבקשתם, נחלשות במידה ניכרת לנוכח זאת שעיקרה של הפגיעה הנטענת בפרטיות כלל אינה נוגעת לפרטיותם שלהם. אין לייחס משקל רב לטרוניה בעניין זה כאשר היא באה מפי דיירת אחת בלבד מני רבים הגרים במתחם, אשר יכלו להצטרף לתביעה אילו היו מעוניינים בכך. לכאורה, היו הטענות צריכות להיות מופנות כלפי נציגות הבית המשותף ולא כנגד המשיבה 1 באופן אישי. אף לא הוכחשה הטענה, כי הפעולות כנגדן מוחים המבקשים נעשו על דעת מרבית הדיירים. אפשר שבסופו של דיון בהליך העיקרי יימצא שיש ממש בטענות המבקשים. ברם, אין מקום להיעתר לבקשתם למתן סעדים זמניים.

מטעמים אלו, הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה.