רע"א 8286/12 עזבון המנוח מג'אדלה מוחמד יחיא יוסף ו- 8 אחרים נ. עזבון המנו

1.

המבקשים טוענים לזכויות במקרקעין מכוח ירושת אביהם המנוח. לטענתם, בנוסף לחלקו הרשום של אביהם במקרקעין, אביהם קיבל במתנה מאמו ומאחותו המנוחה (להלן: המנוחה ) ומאחות נוספת את חלקיהן במקרקעין במתנה על פי הסכם משנת 1978. המתנה אמנם לא נסתיימה ברישום, אך לטענת המבקשים הם בנו את ביתם בשטח ונוהגים במקרקעין מנהג בעלים עד עצם היום הזה. למבקשים נודע כי אחת מבנותיה של המנוחה (המשיבה 3א, להלן: המשיבה ) נרשמה, מכוח צו ירושת המנוחה, כבעלים של חלק מהשטח שהמנוחה העבירה במתנה לאביהם המנוח. משכך, עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד . הבקשה נדחתה על הסף בהחלטה קצרה מן הטעם שלא ניתן הסבר מדוע קיימת דחיפות למתן צו מניעה 4 חודשים לאחר שהמשיבה נרשמה כבעלים, ו-34 שנים לאחר שניתנה המתנה ללא רישום בפנקס המקרקעין.

2.

על כך נסבה בקשת הרשות לערער שלפני. המבקשים טענו כי בית משפט קמא התעלם מהסכם המתנה שצורף לבקשה; כי הם נוהגים במקרקעין מנהג בעלים; כי ניסו במהלך השנים ללא הצלחה לרשום את זכויותיהם במקרקעין מאחר שנותנות המתנה רשומות בלשכת המקרקעין בשמותיהן וללא מספר תעודת זהות. עוד נטען, כי רק בשנת 2012 המשיבה כפרה במתנה בעצם רישומה כבעלים של חלק מהמקרקעין מכוח ירושת אמה המנוחה, ומכאן הצורך בצו מניעה זמני.

המשיבה טענה כי מסמך המתנה מזויף; כי המבקשים יושבים על האדמות השייכות לאמה המנוחה שהיא ואמה עבדו לאורך השנים; כי אף אם אמה המנוחה העבירה את זכויותיה במקרקעין לאביהם המנוח של המבקשים דין המתנה להתבטל נוכח התנהגותם המחפירה של המבקשים כלפי אמה המנוחה; וכי התביעה התיישנה.

3.

דין הבקשה להתקבל.

אקדים ו אעיר, כי גם אם סבר בית משפט קמא כי אין מקום למתן הצו במעמד צד אחד, היה עליו לקבוע דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. במקרה דנן, משלא ניתנה החלטת בית משפט קמא לאחר דיון במעמד הצדדים, אין לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור, ונחלש כוחה של ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות שעניינן סעדים זמניים.

4.

לגופו של עניין, הרי שבקשתם של המבקשים מגלה עילה לכאורה , שמא אף עילה חזקה, נוכח הסכם המתנה שנעשה בשנת 1978 בין אביהם המנוח לבין אמו ואחיותיו. טענת המשיבה כי ההסכם מזויף מקומה להתברר בהליך העיקרי, ולמיצער,

ראוי היה לבחון את הטענה במסגרת דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו המניעה הזמני. בהקשר זה לא למותר לציין כי חתימות האם והאחיות נעשו בטביעת אצבע, וכי בניה של האחות השנייה, שנפטרה אף היא (המשיבים 2א-2ב), מסכימים שהחלקים במקרקעין הרשומים על שם אימם יירשמו על שמם של המבקשים מכוח אותה מתנה. גם שאלת החזקה במקרקעין לאורך השנים, עשויה להשליך על התוצאה הסופית, ומקומה להתברר בהליך העיקרי, ולמיצער ראוי היה לבררה במסגרת דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו המניעה הזמני.

מאזן הנוחות נוטה אף הוא לכאורה לכיוון המבקשים, באשר אם המשיבה תבצע דיספוזיציה במקרקעין, באופן שלתמונה יחדור צד שלישי תם לב, מצב הזכויות במקרקעין עלול להשתנות מהקצה אל הקצה. מנגד, המשיבה לא הצביעה על נזק מיוחד שעלול להיגרם לה, אם ייאסר עליה לבצע עסקה במקרקעין עד לבירור התובענה.

5.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה להימנע מכל דיספוזיציה בחלקה במקרקעין הידועים כגוש 8777 חלקה 44 בבאקה אל גרביה. המבקשים ימציאו לבית המשפט המחוזי תוך 7 ימים התחייבות עצמית וערבות בסך 30,000 ₪ לפיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבה כתוצאה ממתן הצו.

התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת לקיים דיון במעמד הצדדים, אלא אם יסכימו הצדדים להותיר הצו על כנו. מובן כי אין בתוצאה האמורה לעיל כדי לכבול את בית משפט קמא בהחלטתו, לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים.