החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 83/20 עזבון המנוחה ג'ני סופיר ז"ל נ. שני הרט

ניתן ביום

בקצרה

מזונותבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעת פינוי מושכר. נקבע כי פסק הדין המחוזי אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש למניעת עיוות דין.

העובדות

המבקשים הגישו תביעה לפינוי מושכר. בית משפט השלום קיבל את התביעה ביחס למשיב 2 לאחר שנקבע שאינו דייר מוגן והודה שנטש את המושכר, ודחה אותה ביחס למשיבה 1 שנקבע כי היא דיירת מוגנת לפי סעיף 20(ב) לחוק. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נדחית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין פינוי מושכר ודיירות מוגנת לפי סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר?

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • דיירות מוגנת
  • חוק הגנת הדייר
  • תקנה 407א
  • סדר דין אזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 83/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשים:

1. עזבון המנוחה ג'ני סופיר ז"ל

2. דבורה סופיר

3. שלמה סופיר

4. דניאלה סופיר

5. רוברטה סופיר

נ ג ד

המשיבים:

1. שני הרט

2. ברוך הרט

בקשה לרשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים

י' שבח

סג"נ

,

י' אטדגי

ו-

ש' יעקובוביץ

) בע"א 68432-10-18 מיום 5.12.2019.

בשם המבקשים:

עו"ד אבי גביש

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שבח סג"נ , י' אטדגי ו- ש' יעקובוביץ ) בע"א 68432-10-18 מיום 5.12.2019, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' יריב ) בת"א 5-05-14 מיום 26.8.2018.

בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעת המבקשים, במובן זה שהתקבלה הבקשה לפינוי משיב 2 מהמושכר מושא הסכסוך, משנקבע כי אינו דייר מוגן בו לאחר שזה הודה בחקירתו כי נטש את המושכר ללא כוונה לשוב אליו. עם זאת, דחה בית משפט השלום את תביעת המבקשים ביחס למשיבה 1, בתו של משיב 2, לאחר שנקבע כי היא דיירת מוגנת במושכר מכוח סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: החוק ). כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים תוך שציין, בין היתר, כי הגם שתופעת הדיירות המוגנת היא בבחינת עולם הולך ונעלם, אין הדבר מפחית מחובתו של בית המשפט ליישם את החוק ולפעול לפי מצוות המחוקק כפי שקיבלה ביטוי בדברי חקיקתו.

2.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א

לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא

מעורר

כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

3.

לפיכך, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

ניתנה

היום, כ"ג בטבת התש"ף (20.1.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 68432-10-18