פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8304/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים – מדינת ישראל
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיא ב' טאובר והשופטים ס' ג'יוסי ונ'
ג'השאן
)
בחיפה בע"ו 39642-05-21 מיום 3.11.2021
בשם המבקש:
עו"ד מוניר עראידה
החלטה
1.
המבקש מוכר כנכה צה"ל בדרגת נכות של 43%. ביום 20.5.2020 הגיש המבקש בקשה לקבלת תשלום מחיה מיוחד (להלן: תג"מ 6 ), שניתן מכוח הנחיות אגף שיקום נכים (להלן: הנחיות אגף השיקום ) להבטחת אמצעי קיום למי שאיבד את כושר השתכרותו על רקע נכותו. המבקש הופנה לצוות רפואי רב מקצועי אשר מצא כי לא איבד את כושר עבודתו וכי הוא "מתאים לכל עבודה בישיבה בלבד ובהיקף משרה מלאה" (פרוטוקול ועדת חריגים לתג"מ, עמ' 3). רופא מחוזי ורופא מרחבי מטעם המשיב אימצו את חוות הדעת האמורה, ומשכך ביום 11.10.2020 נדחתה בקשת המבקש (להלן: החלטת הדחייה ). בהחלטת הדחייה צוין כי המבקש רשאי להשיג על ההחלטה בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים תוך 45 ימים. ואולם, המבקש הגיש ערעור על ההחלטה לוועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: ועדת הערעור או הוועדה ו -חוק הנכים בהתאמה ).
2.
ביום 22.4.2021 הורתה ועדת הערעור למחוק את הערעור מחמת היעדר סמכות עניינית. הוועדה הדגישה כי תג"מ 6 ניתן כאמור מכוח הנחיות אגף השיקום, וכן כי ההחלטה מתקבלת על ידי ועדת תשלומי מחיה מיוחדים. אולם, סמכותה של ועדת הערעור מוגבלת להשגות על החלטות קצין התגמולים לפי חוק הנכים. הוועדה הוסיפה כי כפי שצוין בהחלטת הדחייה, הסמכות לדון בהשגה על ההחלטה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, הואיל ומדובר בהחלטה של רשות בעניין הטבה שניתנת מכוח הנחיות אגף השיקום, בהתאם לפרט 26 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ).
3.
המבקש ערער על החלטה זו, וביום 3.11.2021 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את הערעור (כב' סגנית הנשיא ב' טאובר והשופטים ס' ג'יוסי ו נ' ג'השאן ). בית המשפט עמד על כך שלבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות ייחודית לדון בהשגה על החלטה בעניין מתן תג"מ 6, כפי שקבעה ועדת הערעורים, מהטעם שמדובר בהטבה כספית שאינה ניתנת מכוח חוק הנכים אלא מכוח הנחיות אגף השיקום. בית המשפט דחה את טענת המבקש שלפיה בית המשפט לעניינים מינהליים נעדר סמכות מכיוון שהחלטת הדחייה לא ניתנה על ידי גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. בית המשפט עמד על כך שהחלטת הדחייה חתומה בידי סגן בכיר לראש האגף וראש היחידה לשירותי שיקום, הוא רופא מוסמך ראשי אשר ממלא תפקיד על פי דין, ולפיכך הוא עונה להגדרת "רשות" הקבועה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי מקרים דומים נידונו בעבר בפני ועדת הערעור, לאחר שמצא שההחלטות אליהן הפנה המבקש ניתנו ביחס לתגמולים מכוח חוק הנכים.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. לשיטת המבקש, בעוד שהדין ברור באשר למצב שבו מבוקש להשיג על החלטה בעניין תשלום מכוח חוק הנכים, וכן באשר למצב שבו מבוקש להשיג על החלטה בעניין הטבה מכוח הנחיות אגף השיקום, ישנו חוסר בהירות באשר לשאלה כיצד להשיג על החלטה שדחתה בקשה לתשלום מכוח חוק הנכים ולחלופין הטבה מכוח הוראת אגף השיקום. לטענת המבקש, זה המצב במקרה דנן, שכן בבקשתו הוסיף על טופס הבקשה בכתב יד כי הוא מבקש לקבל תט"ר, תגמול טיפול רפואי שניתן לפי חוק הנכים, ולחלופין תג"מ 6. המבקש מדגיש כי לסוגיה זו השלכות רוחב מרחיקות לכת על ציבור הנכים, המקימות עילה למתן רשות לערער. כן טוען המבקש כי הן ועדת הערעור, הן בית המשפט לעניינים מינהליים נמנעו מלהכריע בבקשתו להבהיר את המונח "הטבה" בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
5.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. מדובר ביישום פרט מהוראות התוספת הראשונה, שגם לגופו אינו מגלה עילה להתערבות.
הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .
ניתנה
היום, י"ט בטבת התשפ"ב (23.12.2021).
ש ו פ ט