רע"א 8315/09 רונן אידל נ. ארז עטיה

1.

המבקשים מכרו דירת מגורים בעיר עפולה למשיבים, מבלי לגלות להם כי היא נבנתה בשיטת פל-קל וכי העיריה הודיעה שיש לבדוק את המבנה. בית משפט השלום קבע כי בכך הטעו המבקשים-המוכרים את המשיבים-הקונים, וכי ביטול חוזה המכר על ידי המשיבים היה כדין. בית המשפט המחוזי קיבל ברוב דעות את מסקנת בית משפט השלום. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

2.

לא ראינו עילה מספקת ליתן למבקשים רשות ערעור בגלגול שלישי. בקשתם אינה עומדת במבחנים למתן רשות ערעור.

3.

על פי ממצאי בית משפט השלום (סגן הנשיא י' בן-חמו), ידעו המבקשים-המוכרים שמדובר בדירה הבנויה בשיטת פל-קל. הם גם ידעו כי שיטת הפל-קל היא הגורם או אחד הגורמים לאסון ורסאי שארע שנתיים לפני המכר. עוד קבע בית משפט השלום כי בטרם נחתם הסכם בין הצדדים, שלחה העיריה מכתבים לכל בעלי הדירות הבנויות בשיטת הפל-קל בענין הצורך בבדיקת המבנים. כן נקבע כי נשלח מכתב כזה גם למבקשים, וכי הם היו מודעים לתוכנו. לעומת זאת המשיבים – קוני הדירה

– לא ידעו על כך וגילו את העובדות רק לאחר חתימת הסכם המכר, ולאחר ששילמו חלק לא מבוטל מן התמורה. בית משפט השלום קבע כי בנסיבות שתוארו חבו המבקשים-המוכרים חובת גילוי, בה לא עמדו, וכי ביטול הסכם המכר על ידי המשיבים-הקונים היה כדין. בית המשפט המחוזי (ברוב דעות – השופטים א' אברהם ו-ז' הווארי) לא התערב כאמור במסקנה זו, וקבע שיש לדחות את הערעור. דעת המיעוט (השופט ב' ארבל ) היתה כי כיוון שתקרת הדירה נבנתה בשיטת פל-קל "משופרת", בה מוסיפים לתקרה חישוקים וברזל מחלק, ומכיוון שהוכח מפי מומחה מטעם המבקשים-המוכרים כי תקרה שנבנתה בשיטה זו אינה מהווה סכנה, לא היתה הצדקה לביטול החוזה.

4.

חילוקי הדעות בין השופטים בבית המשפט המחוזי נגעו במידה רבה לפרשנות כתב התביעה שהגישו המשיבים הקונים: האם הטענה היחידה בו היתה כי הדירה מסוכנת למגורים (טענה שלא הוכחה), או שמא נסוב כתב התביעה גם על ההטעיה שהוטעו המשיבים-הקונים באי גילוי עובדה שלשיטתם היתה חשובה. ואולם, בסופו של יום מדובר במערכת עובדות קונקרטית שנפרשה בכתב התביעה, ובשאלה האם די היה בעובדות המסוימות שהוכחו כדי לקבוע כי הייתה הטעיה שהצדיקה את ביטול ההסכם. עניין זה אינו מצדיק ערעור בגלגול שלישי. כך גם השאלה בדבר אופן ההצמדה של הסכומים שיש להשיבם, משבוטל החוזה כדין.

5.

הבקשה נדחית – המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ש"ח.