רע"א 8323/99 אילה נבנצהל נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

המשיב פתח בהליכי הוצאה-לפועל למימוש משכנתא שהוטלה על דירת המשיבים, כערובה להלוואה שניתנה להם על-ידי המשיב. המבקשים פנו לבית-המשפט המחוזי בתובענה לפסק-דין הצהרתי, לפיו חתימת המבקשת 1 על שטר המשכנתא זויפה, והשטר, על-כן, בטל. במסגרת התובענה, ביקשו המבקשים לעכב את הליכי מימוש המשכנתא עד למתן פסק-הדין ההצהרתי.

בית-המשפט המחוזי (השופט סלים ג'ובראן) הסכים לעכב את הליכי מימוש המשכנתא, אולם התנה זאת בהפקדת סך של 500,000 ש"ח על-ידי המבקשים, כערובה לנזקיו של המשיב.

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טענו המבקשים, כי יש לעכב את ההליכים אף ללא הפקדת ערובה, שכן סיכוייהם לקבלת פסק-דין המצהיר על בטלות המשכנתא הינם גבוהים. להוכחת טענתם, צירפו המבקשים תוצאות בדיקת פוליגרף של המבקשת, ואישור על הגשת תלונה בגין זיוף למשטרת-ישראל.

דין הבקשה להידחות.

טענתה הסתמית של המבקשת לזיוף חתימתה על שטר המשכנתא, טענה אשר אין כל ראיה ממשית שתתמוך בה (תוצאות בדיקת הפוליגרף שעברה המבקשת אינן מהוות ראיה קבילה בבית-המשפט), מצביעה על הסיכויים המועטים להצלחת תובענת המבקשים. למרות זאת, בית-המשפט המחוזי קיבל את בקשתם, והסכים לעיכוב ההליכים.

התניית עיכוב ההליכים בהפקדת סכום, אשר יהיה בו כדי לערוב לנזקיו של המשיב, באם תובענת המבקשים לפסק-דין הצהרתי תידחה, הינה סבירה, ויש בה כדי להצביע על האיזון הראוי שערך בית-המשפט בין האינטרס של הבנק לתשלום החובות, ובין העובדה שהמשכנתא מוטלת על דירת מגוריהם של המבקשים.

בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום למתן רשות לערער, והבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.