רע"א 833/07 נאיף זועבי נ. צוקית 1985 ניקוי בינוי ופיצוח בע"מ

1.

לפני בקשה לפטור את המבקש מחובת הפקדת עירבון בסך 15,000 ₪ במסגרת ההליך שבכותרת, או לחילופין להפחיתו או להמירו בהתחייבות עצמית. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דנו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.12.06. בפסק הדין נדונה השאלה מיהו בית המשפט המוסמך לדון בבקשות הקשורות לבוררות המתנהלת בין הצדדים. במסגרת זו, קיבל בית המשפט קמא את טענת המשיבות, לפיה

לא היה זה בסמכותו העניינית של בית המשפט השלום בעפולה, לדון בבקשתן להעברת בורר מתפקידו מפאת ניגוד עניינים. בהתאמה, קבע כי הוא הערכאה המוסמכת עניינית ומקומית לדון בבקשת המשיבות להעברת בורר מתפקידו בגין הרשעתו בפלילים, תוך שהוא מורה לבורר שלא להמשיך בהליך הבוררות בין הצדדים עד להחלטתו בבקשה להעברתו מתפקיד. מכאן ההליך בבית משפט זה.

2.

המבקש טוען למצב כלכלי קשה שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלום העירבון שנקבע. לטענתו, הוא מתגורר יחד עם ילדיו ואחותו, כאשר אף אחד

מילדיו אינו עובד. המבקש טוען לחובות כלפי בנק משכן בסך כולל של כ-898,800 ש"ח, בגינם הוצאה הודעת פינוי מדירתו; חובות לשלטונות המע"מ בסך 347,406 ש"ח, בגינם צפוי הוא לנקיטת הליכי עיקול ותפיסה; וחובות עתק ב-111 תיקי הוצאה לפועל. עוד טוען המבקש, כי הוא אינו מחזיק ומנהל חשבון בנק או חסכונות, וכי אין באפשרותו להסתייע בבני משפחתו כיוון שהוא חייב להם עשרות אלפי ש"ח. אשר למימון הייצוג המשפטי, מוסיף המבקש, כי זה מתאפשר נוכח חברות רבת שנים עם בא כוחו.

3.

המשיבות מתנגדות לביטול או הפחתה כלשהם מסכום העירבון. יתרה מכך, הן אף מבקשות מבית המשפט להגדיל את סכום העירבון. לדידן, לא הוכיח המבקש את מצבו הכלכלי הנטען שכן בקשתו

חסרה אסמכתאות בסיסיות שיש בהן להעיד על הונו ורכושו. המשיבות צרפו לתגובתן את פרוטוקול חקירת יכולת המבקש לפני ראש ההוצאה לפועל, ממנה עולים נתונים המעידים כי המבקש בעל כושר השתכרות גבוה וכי בבעלותו נכסי דלא ניידי. עוד טוענות המשיבות, כי הבטחת הוצאותיהן בהליך דנן הכרחית משום שהמבקש טרם פרע חובו, בגין הוצאות משפט בהליך בבית המשפט קמא. אשר על כן, סבורות המשיבות, כי לא רק שיש לדחות את הבקשה דנן, אלא שעל בית המשפט להורות על הגדלת סכום העירבון שנקבע. אשר לסיכוי ההליך, סבורות המשיבות כי הם קלושים, וזאת משום

שקיימת הלכה מושרשת בשאלה נשוא ערעור זה.

4.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אשר למצב הכלכלי, הרי שעולה מן החומר שלפני כי למבקש חובות בסכומים גבוהים למוסדות ורשויות שונות. הגם שלא הובא פירוט מלא בעניין מצבו הכלכלי, בשים לב לחקירת היכולת שנערכה, ניתן לקבוע כי לצרכי הבקשה שלפני המצב הכלכלי אינו בטוב. אשר לסיכויי ההליך, הגם שמדובר בעניין של בוררות, הרי שהשאלה המועלית בהליך ראויה לדיון בעיקר בכל הנוגע לסמכות העניינית, וממילא נמצא כי סיכויי ההליך טובים דים. במצב דברים זה, ובשים לב לכך שהמבקש לא פירט כאמור את מלוא מצבו הכלכלי ולא פרע את חוב ההוצאות שנפסק לחובתו, לא מצאתי לנכון לפטור אותו מחובת הפקדת הערבון אלא להפחית את הערבון שנקבע לכדי 7,500 ₪ שיופקדו תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור, ידחה ההליך לדחיה ללא התראה נוספת. ממילא אין מקום לבקשה להגדיל את סכום הערבון, מה גם שטעם לבקשה מעין זו אינו יכול בפני עצמו להיות אי פרעון חוב הוצאות מערכאה דלמטה, שעה שהערבון בהליך זה בא להבטיח הוצאו שיפסקו בו ובמסגרתו – ככל שייפסקו.