החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8335/08 ישראל היום- השקעות ופיתוח 1987 בע"מ נ. לנדקו ישראל יזום וניה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחור בהגשת השגה על החלטה דיונית - עירבון להבטחת הוצאותבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לסילוק על הסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה לסילוק על הסף של השגה על החלטת בית המשפט המחוזי שחייבה את המבקשת בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות. ההליך הוגש באיחור, והמבקשת לא הציגה בקשה מנומקת להארכת מועד או טעם מיוחד המצדיק את האיחור. ההליך נמחק והמבקשת חויבה בשכר טרחה של 2,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת השיגה על החלטת בית המשפט המחוזי שחייבה אותה להפקיד עירבון של 200,000 ש"ח להבטחת הוצאות. המשיבה טענה כי ההחלטה הומצאה לבא-כוח המבקשת ביום 2.7.08 וההליך הוגש באיחור ביום 2.10.08. המבקשת טענה כי ההמצאה הייתה בפגרת הקיץ וכי התאריך שנרשם בכתב יד נכתב בשגגה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לסלק על הסף הליך שהוגש באיחור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר תנאי עירבון להבטחת הוצאות?
  2. 2.האם קיומה של בקשה דומה בבית המשפט המחוזי מצדיק הארכת מועד להגשת ההליך?

הלכות

  1. 1

    איחור בהגשת ההליך ללא בקשה מנומקת להארכת מועד וללא טעם מיוחד מצדיק את מחיקתו

    ״המבקשת איחרה בהגשת ההליך שבכותרת, אולם למעשה לא צירפה לבקשתה או לתגובתה בקשה מנומקת דיה להארכת מועד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קיומה של בקשה דומה שעשויה להיות מוגשת בעתיד אינו מהווה טעם להארכת המועד

    ״קיומה של בקשה דומה לפני בית המשפט המחוזי שעליה יתכן ותחליט המבקשת להשיג לפני בית משפט זה, אין בה כדי להצדיק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סילוק על הסף
  • איחור
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • עירבון להבטחת הוצאות
  • המצאה
  • החלטה
  • בקשת רשות ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

8335/08 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשת:

ישראל היום- השקעות ופיתוח 1987 בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. לנדקו ישראל יזום וניהול בע"מ

2. מינהל מקרקעי ישראל

בקשה למחיקת ההליך על הסף

החלטה

1.

לפני בקשה מטעם המשיבה 1 (להלן: המשיבה) לסילוק ההליך על הסף, בקשה אשר הוגשה ביום 28.10.08. עניינו של ההליך בהשגה על החלטת בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה (מפי כב' השופטת מ' נד"ב) מיום 29.6.08 (להלן: ההחלטה), במסגרתה קבע בית המשפט המחוזי כי כתנאי להמשך ההליך לפניו תפקיד המבקשת 200,000 ₪ כעירבון להבטחת הוצאותיה. ביום 2.10.08 הגישה המבקשת את ההליך שבכותרת בו טוענת היא כנגד החלטה זו, ומכאן הבקשה שלפני.

2.

לטענת המשיבה, יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, שכן הוגשה באיחור. בניגוד לטענת המבקשת בבקשתה לפיה ההחלטה הומצאה לבא-כוחה "רק בפגרת הקיץ", בדיקה במזכירות בית המשפט המחוזי העלתה כי ההמצאה בוצעה כבר ביום 2.7.08. לפיכך, ההליך הוגש באיחור ויש לדחותו על הסף ולחייב את המבקשת בהוצאות. המבקשת מתנגדת לבקשה. לטענתה, בשגגה הושמט מועד המצאת ההחלטה לידי בא-כוחה מבקשת רשות הערעור. התאריך המצוין בכתב יד על גבי הבקשה (24.7.08), המתייחס למועד המצאת ההחלטה לבא-כוח המבקשת, נכתב בשגגה על ידי השליח. עוד טוענת המבקשת כי מאחר והוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה דומה מטעם המשיבה 2, שבגינה תוכל להגיש בקשת רשות ערעור נוספת, אין טעם בדחיית הליך זה. לבסוף, טוענת המבקשת כי מדובר באיחור של ימים ספורים שאין בו בכדי לפגוע בזכויות המשיבות.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה לסילוק על הסף, להתקבל.

קיומה של בקשה דומה לפני בית המשפט המחוזי שעליה יתכן ותחליט המבקשת להשיג לפני בית משפט זה, אין בה כדי להצדיק הארכת המועד להשגת המבקשת בעת הזו. המבקשת איחרה בהגשת ההליך שבכותרת, אולם למעשה לא צירפה לבקשתה או לתגובתה בקשה מנומקת דיה להארכת מועד, וממילא לא העלתה כל "טעם מיוחד" המצדיק את איחורה. לפיכך, דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל. ההליך שבכותרת ימחק, והמבקשת תשא בשכר טרחת עורך-דין של המשיבה בסך 2,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשס"ט

(24.11.2008).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 846/14ישראל היום - השקעות ופיתוח 1987 בע"מ נ. לנדקו ישראל יזום וניהחלטה

הלכות

  1. 1איחור בהגשת ההליך ללא בקשה מנומקת להארכת מועד וללא טעם מיוחד מצדיק את מחיקתו
  2. 2קיומה של בקשה דומה שעשויה להיות מוגשת בעתיד אינו מהווה טעם להארכת המועד