רע"א 8335/17 תמיר כהן נ. נפתלי מרמלשטיין

1.

המבקשים (הנתבעים) הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 13.7.2017 בבית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר צבן ) (להלן: פסק הדין ). כותרת הבקשה נשאה את המילים "עיכוב ביצוע פסק דין לתקופת הערעור", ובמסגרת הבקשה נכתב כי "אין חולק... כי לא יגרם לתובעים כל נזק אילו ינתן עיכוב ביצוע קצר אשר ישמר את הסטטוס-קוו ועד להחלטה של ערכאת הערעור אליה רשאים הנתבעים לגשת בזכות" (פסקה 17 לבקשה, ההדגשה אינה במקור). כמו כן, התבקש בית המשפט "להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין מיום 13.7.2017 וזאת לתקופת הערעור" (פסקה 18).

2.

מעיון בהחלטת בית משפט השלום מיום 1.8.2017 (אשר לא צורפה לבקשת רשות הערעור שלפנַי ונגלתה לעיני רק לאחר בדיקה במערכת "נט המשפט") עולה כי בית משפט השלום דן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין כבקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור, והבקשה נדחתה.

3.

בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים, נדחתה ביום 28.9.2017 (כב' השופטת ש' רנר ). נקבע כי משנדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע בהחלטת בית משפט השלום, לא ניתן להגיש את הבקשה בשנית לערכאת הערעור אלא אך להשיג על ההחלטה בהליך ערעורי. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי ועמה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

4.

ואכן, בעניין ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015)) נקבע כי בעל דין רשאי לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע לתקופת הערעור, אך משעשה כן, לא תישמענה השגותיו אלא במסגרת בקשת רשות ערעור. בצדק אפוא קבע בית המשפט המחוזי כי אין להיענות לבקשה. טענת המבקשים כי עיכוב הביצוע שהתבקש בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום היה אך עד למועד הגשת הערעור ולא לתקופת הערעור, אינה יכולה להתקבל.

מכאן כי הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות.