רע"א 834/21 הרוניאן פרויז נ. אמיר אלעד, עו"ד

1 .

בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן ) ברע"א 12336-11-20 מיום 7.1.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (הרשמת הבכירה ט' כהן אלימלך ) בת"א 70228-01 מיום 13.10.2020.

2.

בית משפט השלום דחה את בקשת המבקש לביטול פסק דין בהיעדר הגנה שניתן נגדו בשנת 2002 והוגש לביצוע בהוצאה לפועל בחודש ינואר 2020, במסגרתו התקבלה תביעה לתשלום שכר טרחת עורכי דין שהגישו המשיבים נגד המבקש ונתבעים נוספים, שאותם ייצגו בעסקת מקרקעין. בית המשפט קבע כי כתב התביעה נמסר בשני מועדים שונים לאשתו של המבקש בבית מגוריהם, כעולה משתי תעודות עובד ציבור שמילאו עובדי הדואר אשר מסרו את כתב התביעה, הכוללות את פרטי אשת המבקש וחתימתה; כי הוכח שהמבקש ידע לאורך השנים על פסק הדין ועל העיקולים וכינוס הנכסים שנלוו לו, אך אף שניתנו לו הזדמנויות רבות לטעון נגד פסק הדין הוא לא הציג כל טעם מבורר מדוע לא עשה כן עד היום; כי המשיבים לא זנחו את חובם, אלא שבשל מצבו הכלכלי של המבקש, המצוי בחובות של מיליוני שקלים, פעלו הם ככונסי נכסים למימוש זכויותיו במקרקעין חלף פתיחת תיק הוצאה לפועל; וכי אין ממש בטענת הגנתו של המבקש, לפיה המשיבים לא ביצעו עבורו שירותים לאחר הייצוג בעסקת המקרקעין, בשים לב לשירותים משפטיים אחרים שנמצא כי העניקו לו.

3.

המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה. בית המשפט המחוזי העניק רשות ערעור אך דחה את הערעור לגופו, בהחלטה מפורטת ומנומקת היטב, במסגרתה בחן את כל אחת מקביעותיו של בית משפט השלום ומצא כי לא נפלה בהן כל טעות המצדיקה התערבות.

4.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

החלטתו של בית המשפט המחוזי

לא

מעוררת

כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין .

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצדה. בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.