רע"א 8344/01 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. רו"ח דוד פורת

בית-המשפט המחוזי בחיפה פסק למשיב, המנהל המיוחד של חברת אלום פילו בע"מ (להלן: החברה) - עבור התקופה שבה פעלה החברה בגדר צו הקפאה - שכר-טרחה בסכום של 190,000 ש"ח. בהחלטתו הסביר בית-המשפט המחוזי, כי שכר-הטרחה חושב על-פי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ושכרם), תשמ"א1981-, שמכוחן נקבע שכרו של בעל-תפקיד שמונה על-ידי בית-המשפט על-פי שיעור התקבולים הנכנסים לקופת החברה, תוך שלבית-המשפט נתון שיקול-דעת להגדיל את שכר-הטרחה בהתחשב במאמצי בעל-התפקיד.

בענייננו, בתקופת ההקפאה החברה לא התאוששה, ושכר-הטרחה שהמנהל המיוחד היה זכאי לו על-פי התקנות היה 59,000 ש"ח בלבד. אלא שבית-המשפט המחוזי, בהתחשבו במאמצים הרבים שהשקיע המנהל המיוחד, החליט לפסוק למנהל המיוחד שכר מוגדל.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה הסכים המבקש, כי בעקרון אין מתערבים בשכר-טרחה שבית-משפט פוסק לבעל-תפקיד. אלא, שטענתו הייתה, כי במקרה דנן מדובר בחריגה קיצונית מן השכר הראוי.

מנגד, בתשובתו לבקשה הדגיש המנהל המיוחד כי השקיע 1,200 שעות עבודה בניהול החברה.

השאלה המתעוררת היא, אם בקביעת שכר-טרחה, אף שכר-טרחה מוגדל, התקבולים שנכנסו לקופת החברה, המעידים על מידת הצלחתו של בעל-התפקיד, הם רלוואנטיים, ועד כמה ראוי הוא להתחשב בהם.

אשר-על-כן, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

תכליתן של התקנות היא לקשור בין גובה שכר-הטרחה שמשולם לבעל-תפקיד לבין הצלחתו. השכר אינו משולם איפוא בשל מאמץ, ויהיה מאמץ זה גדול ככל שיהיה, אלא מחושב הוא בהסתמך על פירות הניהול. אכן, לבית-המשפט שיקול-דעת להגדיל את שכר-הטרחה, אך הגדלה זו, הנותנת ביטוי למאמץ, חייבת להיות ביחס סביר לסכום המגיע לבעל-התפקיד על-פי התקנות. בענייננו, לא נשמר יחס זה.

אשר-על-כן, אני מקבלת את הערעור ומעמידה את שכר-טרחתו של המנהל המיוחד על-סך של 100,000 ש"ח.

המנהל המיוחד (המשיב) ישלם לבנק שכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.