רע"א 8344/05 אורלי גלמן, עו"ד נ. כהן פיתוח-דרעד

1.המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיבות לבית משפט השלום בגין ליקויי בניה בבית שנמסר לחזקתם בשנת 1994. הצדדים הגישו לבית המשפט חוות דעת מומחים מטעמם. ביום 5.5.04 נתן בית המשפט החלטה הנוגעת לטענת ההתיישנות שהעלו המשיבות, וקבע מספר ראשי נזק שהופיעו בחוות הדעת של המבקשות שלגביהם נדחית התביעה על הסף מחמת התיישנות. ביום 6.12.04 התקיים דיון מקדמי במסגרתו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה. בעקבות הסכמה דיונית זו נתן בית המשפט החלטה לעניין מינוי המומחה.

ביום 16.12.04 הגישו המבקשים בקשה לתיקון ההחלטה, בה השיגו על שני עניינים בהחלטה: ראשית, על מתן ההזדמנות למשיבים לתקן את הליקויים שיפורטו בחוות דעת המומחה; שנית, תחימת בדיקתו של המומחה לליקויים שהוזכרו בחוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים. בקשה זו נדחתה ללא נימוקים.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את בקשתם וקבע כי צדק בית משפט השלום בהגבילו את בדיקת המומחה לליקויים שנזכרו בחוות הדעת מטעם הצדדים, וזאת על מנת למנוע עקיפת ההחלטה בעניין ההתיישנות והעלאת טענות חדשות שלא נזכרו בכתב התביעה. באשר לביצוע התיקונים על-ידי המשיבים, קבע בית המשפט המחוזי כי מובן הוא שבית המשפט אשר ישמע את הראיות יהיה חייב להכריע בבוא העת בשאלה האם עדיין זכאי הקבלן לבצע את התיקונים, או שעליו לפצות את המבקשים. על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות ערעור זו.

2.דין הבקשה להידחות. אין מקום בשלב זה לדון בטענות שמעלים המבקשים באשר למתן הזדמנות למשיבים לבצע בעצמם את התיקונים שידרשו, אם ידרשו. אני מסכימה עם בית המשפט המחוזי שבית משפט השלום, לאחר קבלת חוות דעת המומחה וחקירתו, ידון בשאלה זו, ועל קביעתו יוכלו הצדדים להשיג כמובן. טוענים המבקשים כי בית משפט המחוזי קיבל למעשה את בקשתם בנקודה זו. איני יכולה לקבל טענה זו. איני סבורה שהחלטתו של בית משפט השלום מעניקה למשיבים זכות מוחלטת לבצע את התיקונים אם אכן יתגלו ליקויים על-ידי המומחה, ומכל מקום ברור כי בקשתם של המבקשים נדחתה בחלקה השני ולכן בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט יכול היה לחייב את המבקשים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין כפי שעשה.

באשר לתחימת בדיקת המומחה לליקויים שהועלו בחוות דעת הצדדים, אני סבורה כי צדקו הערכאות דלמטה בקביעותיהן. המבקשים טוענים כי בע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ , פ"ד נ(2) 858 נקבע כי המומחה אינו יכול להתעלם מליקויים שמצא מן הטעם שלא פורטו בחוות דעת מומחה מטעם הצדדים. אין לקבל טענה זו. כל מה שנקבע באותו עניין הוא שעל בית המשפט לבחון האם הסכמת הצדדים במינוי מומחה כללה הסכמה להחליף את הנטען בכתבי הטענות בנושא זה בקביעותיו של המומחה. נראה שבמקרה דנן סבר בית משפט השלום כי הסכמת הצדדים בדבר מינוי מומחה לא כללה הסכמה לקבל את קביעותיו כתחליף לטענות שבכתבי הצדדים.

עוד טוענים המבקשים כי כתב התביעה שהוגש על ידם מזכיר בסעיף 16ג שבו ליקויים נוספים שלא נזכרו בחוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם. סעיף 16ג לכתב התביעה אומר כדלקמן:

"נזקים בגין אי התאמות וליקויים נוספים שאינם בחוות הדעת, המוערכים ע"י התובעים נכון למועד הגשת התביעה המקורית בסך כולל של 30,000 ₪".

תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי על כתב התביעה להכיל את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה". אני סבורה כי סעיף 16ג לכתב התביעה אינו עומד בדרישה זו, ולפיכך אף לא יכול היה בית המשפט לדון בסעיף זה במסגרת בקשת המשיבות לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. לפיכך אני סבורה כי צדקו הערכאות דלמטה כאשר הגבילו את בדיקת המומחה לליקויים שנזכרו בחוות דעת הצדדים.

מכל מקום, הטענות שהועלו על-ידי המבקשים אינן מעוררות שאלות משפטיות בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים בהן, ולו בשל נימוק זה דין הבקשה להידחות.