רע"א 8364/14 נימר אבו ריא נ. עווד אבו ריע

בין הצדדים ניטש סכסוך אודות הבעלות במקרקעין מסוימים. על רקע זה הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי תובענה כנגד המבקשים. הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי בהליך משפטי קודם ניתן פסק דין הקובע את בעלותו של מבקש 1 במקרקעין. הבקשה לסילוק על הסף נדחתה (ת"א 8885-09-13, כב' השופט י' כהן ). מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה נטען כי פסק הדין הקודם מהווה מעשה בית דין וממילא מחייב את סילוק התביעה על הסף.

עיינתי בחומר. עולה כי פסק הדין הקודם - שניתן בהסכמה - עוסק בעיקרו בייפוי כוח שנתן מבקש 1 לצורך העברת הזכויות בַּמקרקעין. בפסק הדין המוסכם נקבע כי ייפוי הכוח בטל, והמשיבים אף הצהירו כי אם יתגלה שנעשתה פעולה מכוח ייפוי הכוח – היא בטלה ומבוטלת. כמו כן הצהירו המשיבים כי "אין ולא הייתה להם כל זכות למכור זכות כלשהי ו/או לבצע פעולה כלשהי ו/או לבצע כ[ל] דיספוזיציה הנוגעת לזכויות [מבקש 1] במקרקעין הנ"ל מכוח ייפוי הכוח הנ"ל והשייכים [למבקש 1] ". לטענת המבקשים, יש להסיק מכאן שהמשיבים הודו שהזכויות במקרקעין שייכות למבקש 1. בית המשפט המחוזי דחה גישה זו.

אכן, אין בפסק הדין המוסכם אמירה סופית בדבר מצבת הזכויות במקרקעין השנויים במחלוקת. כל שנאמר הוא שאין למשיבים זכות להשתמש בייפוי הכוח על מנת לפעול במקרקעין. הנה כי כן - פסק הדין המוסכם מתמקד בייפוי הכוח, וקובע כי הוא למעשה חסר תוקף. אף בהנחה שתהיה לכך השלכה מסוימת על ההכרעה התיק הנוכחי, אין הדבר מלמד כי נוצר מעשה בית דין ביחס לזכויות במקרקעין באופן שמצדיק סילוק התביעה על הסף. אשר על כן, אין עילה משפטית שתצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.