פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8377/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
לירז דוידוב
נ ג ד
המשיבים:
1. הראל (לשעבר סהר-ציון) חברה לביטוח
2. עז' המנוח גיא קובי ז"ל
3. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה בת.א. 392/03 מיום 10.7.03 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב. גילאור
בשם המבקשת: עו"ד ע'
קרינסקי
בשם המשיבה 1: עו"ד פזית
גלובינסקי
בשם המשיבה 3: עו"ד א' בלגה
החלטה
המבקשת נפגעה בתאונת דרכים קשה. היא הגישה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: החוק ), וכן ביקשה לפסוק לה תשלום תכוף. לעניין בקשה אחרונה זו, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 4(ג) לחוק. בית המשפט פסק, אפוא, למבקשת, תשלום תכוף בסך 70,000 ש"ח, לתקופה שעד 31.12.2003 (ההחלטה ניתנה ביום 10.7.2003). בית המשפט ציין כי בקביעת סכום זה הובאה בחשבון גם העובדה, שהמבקשת עדיין מאושפזת בבית החולים.
המבקשת משיגה על החלטה זו. בבקשת רשות הערעור היא מפרטת את מכלול ההוצאות שנגרמו לה, לטענתה, העולים בהרבה על הסכום שנפסק. אין היא מציינת, בבקשתה, כי ההחלטה ניתנה על-פי סעיף 4(ג) לחוק, וממילא אין היא מתמודדת עם הקושי הטבוע בהתערבות ערכאת הערעור בהחלטה שכזו. על כל פנים, בחינת טענות הצדדים מגלה כי מקרה זה אינו מסוג המקרים – החריגים ויוצאי הדופן – בהם יתערב בית משפט זה בפסק דין שניתן על דרך הפשרה. במאמר מוסגר יצויין כי יתכן ויש לסווג הליך זה למסגרת הדיונית של הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) ולא למסגרת הוראתו של סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים, אלא שכך או כך, לא נתקיים, כאמור, החריג המצדיק התערבות בהחלטה.
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות המקרה לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ד
(12.2.2004).
ש
ו פ ט