פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8377/14
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
תדמור - בית הספר המרכזי למלונאות בע"מ
נ ג ד
המשיב:
דורין קופיט
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 24498-10-09 מיום 9.11.2014 שניתנה על-ידי השופטת
י' שבח
בשם המבקשת:
עו"ד חיים כהן; עו"ד צפנת שובל
החלטה
1.
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.11.2014 בת"א 24498-10-09 (השופטת י' שבח ), אשר במסגרתה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת, שלא להתיר למבקשת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה.
עיקרי העובדות
2.
בשלהי שנת 2009, הגישה המבקשת (להלן: תדמור ) תביעה כספית נגד המשיב, שיסודה בקִצו של מיזם משותף שבו נקשרו הצדדים. המשיב הגיש תביעה שכנגד, ובשלב מסויים נקבע כי זו תִּדוֹן ותוכרע תחילה. תביעתו של המשיב נדחתה לקראת סוף שנת 2013, ובד בבד 'הותנע' מחדש הטיפול בתביעתה של תדמור.
3.
דא עקא, במהלך שנת 2014 לא נרשמה התקדמות של ממש בבירור המשפט. תחת זאת, נאלץ בית המשפט המחוזי להידרש מעת לעת לבקשות הנעוצות במחדלים דיוניים בוטים למדי מצדה של תדמור, כמו גם לעתירות חוזרות ונשנות מטעמה למתן ארכות, בעיקר לצורך הגשת חוות דעת מומחה מאת רואה חשבון. ביום 1.7.2014 עמד בית המשפט המחוזי על שורה של צווים שלא קוימו על-ידי תדמור, בציינו כי זו "נוהגת בתיק זה במנותק מהחלטות בית המשפט, כאילו לא היו" , וכי בנסיבות העניין "מן הראוי היה למחוק את התביעה" . אף על-פי כן, בסופו של דבר בִּכֵּר בית המשפט המחוזי להעניק לתדמור הזדמנות אחרונה למלא אחר הוראותיו, תוך שחייבהּ בהוצאות בגין התנהלותה הדיונית כמתואר. למרבה הצער, בכך לא תמה ה'סאגה', ובמהלך החודשיים הבאים נענה בית המשפט המחוזי בחיוב לעוד כמה בקשות ארכה מצדה של תדמור. לבסוף, ביום 31.8.2014, עתרה תדמור לדחייה נוספת של מועד הגשת חוות הדעת החשבונאית מטעמה, אולם בפעם הזו, "בשים לב לארכות שכבר ניתנו" , השיב בית המשפט המחוזי את פניה ריקם.
4.
ביום 23.9.2014 התקיים דיון מקדמי בתיק, ובמהלכו הפציר בא-כוחה של תדמור בבית המשפט המחוזי לשקול בשנית את עמדתו, ולאפשר את הגשת חוות דעת המומחה. בית המשפט המחוזי שמע את טענות הצדדים, ובו ביום קבע כדלקמן:
"לתומי סברתי כי מדובר בחוות דעת שכבר הוכנה וכל שנותר הוא להגישה לבית המשפט, לו רק תינתן הרשות, אלא שאז הוברר לי שטרם נאספו כל המסמכים עליהם אמורה חוות הדעת להסתמך וכי ככל הנראה נערכה טיוטה ראשונית בלבד... זאת ועוד, הוברר כי התובעת לא השלימה את הליך המצאת המסמכים נושא צו גילוי המסמכים הספציפי... מהשתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל, ששיאה בעובדה שעד היום לא הושלם ע"י התובעת הליך גילוי המסמכים, וכן בעובדה שעד עצם היום הזה טרם הוכנה חוות הדעת – שפסיקת הוצאות לטובת [המשיב] לא תאזן אותה – עולה כי אין ניתן להיעתר לבקשה לארכה נוספת. מה גם שיש ליתן את הדעת גם לשיקולים מערכתיים, שהרי הזמן השיפוטי שבית המשפט מקדיש לעיסוק בבקשות הרבות, שהינן תולדה של אי קיום החלטות בית המשפט ע"י [תדמור], הינו על חשבון זמנם של בעלי דין אחרים שממתינים [להכרעה] בעניינם".
5.
ביום 30.10.2014 עתרה תדמור בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי, בציינה כי עריכתה של חוות דעת המומחה נסתיימה, כך שניתן להגישה באופן מיידי, "עוד בטרם הוגשו תצהירי [המשיב]" . המשיב התנגד, ובית המשפט קבע כי "בהיעדר נסיבות חדשות, זולת חזרה על טיעונים קודמים, ובהיעדר הסכמה – לא ניתן לעיין מחדש בהחלטה, וזו נותרה כפי שהינה" .
על החלטה זו נסבה הבקשה למתן רשות ערעור שלפנַי.
עיקרי טענות המבקשת
6.
לגישת תדמור, העובדה כי חוות דעת המומחה הושלמה, מהווה שינוי מובהק בנסיבות דחיית בקשתה. לעמדתה אפוא, אך מוצדק לעיין מחדש בהחלטה, לא כל שכן משהעיכוב בניהול המשפט אינו רובץ לפתחה. בהקשר זה, מלינה תדמור על השהיית תביעתה ללא תוחלת ובניגוד לרצונה, ומדגישה כי מדובר בתקופה ממושכת, שבמהלכה חלו תמורות ארגוניות משמעותיות בקרבה. בין היתר, הוחלפו המערכת החשבונאית וכוח האדם אשר עסק בתפעולה, כך שמלאכת שחזורם של מסמכים רבים, חרף מאמצים 'כבירים', התבררה כסבוכה וקשה. זאת ועוד, נוכח הסוגיות החשבונאיות הניצבות במוקד הפרשה, נחיצותה של חוות דעת מקצועית היא ממשית ורבה, ואילו חוות הדעת מטעם המשיב איננה כזו, אפילו לשיטת מחבּרהּ. לטענת תדמור, שיקולי היעילות וההגינות הדיונית עודם נוטים לטובתה, הואיל ובקשתה לעיון חוזר הוגשה עובר להגשת תצהיריו של המשיב, שהתנגדותו בלתי-סבירה. לבסוף, מצביעה תדמור על היותה חברה ממשלתית, דהיינו על 'ציבוריותו' של ממונה, וסבורה כי מן הראוי היה לפסוק נגדה הוצאות, חלף הסנקציה החמורה שנבחרה.
דיון והכרעה
7.
דין
בקשת
רשות
הערעור
להידחות,
וזאת
אף
מבלי
צורך
להיזקק
לתגובת המשיב.
8.
בית המשפט המחוזי מחל שוב ושוב על מחדליה הדיוניים של תדמור, ונעתר פעם אחר פעם לבקשות ארכה שונות מטעמה. בעשותו כן, סבורני כי הלך כברת דרך ממשית לקראתה. העובדה כי תדמור לא השכילה לנצל זאת היא בעוכריה, ואין לה להלין אלא על עצמה. הגם שהעיסוק בטענותיה העיקריות עוכב למשך תקופה ארוכה, והדבר מכביד כיום על בירור תביעתה, הרי שזו נותרה תלויה ועומדת כל העת, ושומה היה על תדמור שלא להזניחה. נוסף על כך, ה'טלטלות' הארגוניות המרכזיות שחוותה תדמור היו בשליטתה, ודומה כי ניתן היה להגיב אליהן, בזמן אמת, בקלות יתרה.
9.
בנסיבות העניין, אין די בהשלמתה של חוות הדעת כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. ודאי שכך, משלא נטען כי חל שינוי כלשהו בנדבך מרכזי נוסף של אותה החלטה, הנעוץ באי-קיומו של צו גילוי המסמכים על-ידי תדמור.
מחדל מתמשך זה הוא אשר עומד גם בבסיס 'דלוּתה' של חוות הדעת שסיפק המשיב, ועל כן קיים טעם לפגם בטענות המועלות ומופנות כלפיה.
10.
מכל מקום, בקשתה של תדמור לעיון חוזר הוגשה ביום 30.10.2014. קודם למתן הנחיה כלשהי בעניינה, הגיש המשיב, ביום 3.11.2014, תצהיר עדות ראשית וחוות דעת מומחה מטעמו. מן הראוי לציין, כי הלה לא רשאי היה להשתהות בכך, ולוּ ביום אחד נוסף, בשים לב ללוחות הזמנים ולמועדים המחייבים אשר קצב בית המשפט המחוזי עוד קודם לכן. במצב דברים זה, פעל המשיב על-פי זכותו שבדין, ושָׁטַח את עמדתו ואת ראיותיו בתום פרשת התביעה, בהתאם לגרסתה של תדמור ועל סמך החומר שבו תמכה את יתדותיה. כאמור לעיל, המשיב אף נאלץ להגיש חוות דעת 'חלקית' בלבד בשל מחדליה הדיוניים. בנסיבות אלה, סבורני כי לא ניתן לאזן, באמצעות פסיקת הוצאות, את הנזק הצפוי להיגרם למשיב כתוצאה מהגשת חוות דעת סדורה ומקיפה על-ידי תדמור בעת הזו.
11.
נוסף על כך, עיון בתיק מלמד כי חשיבותן ומרכזיותן של הסוגיות החשבונאיות לא נעלמה מעיניו של בית המשפט המחוזי. ובלשונו:
"אחרי ההחלטה הראשונה שניתנה בשלב הראשון של הדיון המחלוקת הפכה להיות חשבונאית. השאלה תהיה אם על יסוד החומר המצוי בפני ביהמ"ש יהיו לביהמ"ש הכלים להכריע בשאלה, וההנחה היא שגם התובעת וגם הנתבע מעוניינים בחקר האמת ומעוניינים שביהמ"ש יוציא תחת ידיו החלטה נכונה ולא החלטה שנובעת מכשל דיוני כזה או אחר" (פרוטוקול הדיון מיום 23.9.2014, בעמוד 64).
12.
לא בכדי אפוא, קבע בית המשפט המחוזי ביום 31.12.2014, "באשר לבקשת מינוי מומחה מטעם בית המשפט" , כי "בשלב זה איני רואה מקום [לכך]. בית המשפט מוסמך למנות מומחה גם בתום שמיעת הראיות, ויכול שאדרש לנושא זה בשלב מאוחר יותר, עת אראה מה באמתחתה של [תדמור]" . לפיכך, ממילא טרם נסתם הגולל על בירור המחלוקות החשבונאיות של הפרק באמצעות מומחה, ככל שיהא בכך צורך.
13.
עוד זאת מן הראוי לומר, כי לא רק במשיב פגעה תדמור בהתנהלותה, אלא בכלל המתדיינים הממתינים לתורם. לחינם השחית בית המשפט המחוזי זמן לטיפול בבקשות שונות ומיותרות. המשאב השיפוטי יקר, ותדמור אינה רשאית לבזבזו.
14.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בשבט התשע"ה (2.2.2015).
ש ו פ ט