רע"א 8379/19 שאול אמרני נ. שלום עדני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.11.2019 (ע"א 12473-09-19, השופט ר' אמיר ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 10.6.2019 (ת"א 40403-06-17, השופטת מ' כפיר ). יצוין כי הבקשה הונחה על שולחני ביום 28.1.2020.

2.

מקורה של הבקשה דנן בסכסוך שהתגלע בין המבקש, עורך-דין, לבין המשיב, מי שהיה לקוחו, ונסב על שכר טרחתו של המבקש. מבלי לפרט יתואר כי עקב המחלוקת בעניין זה הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום. בית משפט השלום דחה את התביעה בקבעו כי המבקש לא הוכיח את טענותיו. ערעורו של המבקש לבית משפט המחוזי נדחה, הגם שזה ביטל חלק מקביעותיו של בית משפט השלום והטעים בפסק דינו כי הטעמים התומכים במסקנתו שונים.

3.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי הכרעותיהן של הערכאות הקודמות. בעיקרו של דבר, המבקש מלין בה על שגיאות רבות שנפלו לשיטתו בפסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי, וכן על כך שטענותיו לא נדונו, כך הוא סבור, באופן הולם. לשם תמיכה בטענות אלה הוא אף הגיש בקשה להוסיף אסמכתה מהליך משפטי אחר שמתקיים בין הצדדים.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי דינן של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עניינו של המבקש אינו מעורר כל היבט עקרוני. הוא נבחן בשתי ערכאות, והכרעותיהן – חרף השוני ביניהן – התמקדו בנסיבות הספציפיות דנן. כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין. בנסיבות אלה, מתייתר אף הדיון בבקשה הנוספת בעניין הוספת אסמכתה.

5.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין מקום לפסיקת הוצאות למשיב. אוסיף כי במקרה זה, שבו כבר על פני הדברים אין כל עילה להגשת רשות ערעור, התלבטתי בסוגיה של פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, והימנעותי מלעשות כן היא במידה לא מבוטלת לפנים משורת הדין.