רע"א 838/19 התעשייה האוירית לישראל בע"מ נ. ישראל פריד

1.

המבקש ברע"א 859/19 (המשיב 1 ברע"א 838/19. להלן: פריד ) ניהל הליכים משפטיים נגד המבקשת ברע"א 838/19 (המשיבה 1 ברע"א 859/19. להלן: תע"א ) בקשר לפטנט במשגר חלל ובשיטה לשיגור לחלל (להלן: הפטנט . תיאור של ההליכים בע"א 1825/16 פריד נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ (27.11.2017)). פריד תובע את תע"א בטענה שבהליכים קודמים היא הונתה את בתי המשפט ב-34 סוגיות שונות. הוא מבקש סעד של 1,000,000,000 (מיליארד) דולר כשוויים בש"ח ביום הגשת התביעה, כלומר 3,506,000,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' הרשם נ' שילה ) פטר ביום 27.5.2018 את פריד מתשלום אגרה בהליך, בשל מצבו הכלכלי. בית המשפט (כב' סגנית הנשיא י' שבח ) קיבל בחלקו את ערעור תע"א ביום 2.1.2019. נקבע כי על אף שיקול הדעת הרחב שנתון לרשם בסוגיות אלה, קמה עילה להתערבות בהחלטתו. בית המשפט ציין שנראה כי לכאורה קם מעשה בית דין בקשר לרוב הטענות של פריד, ולכך השפעה על בחינת סיכויי ההליך. הוסף שספק אם המבקש יוכל לשאת בסכום האגרה בתביעה על סכום כזה גם אם מצבו הכלכלי ישתפר – ומנגד, שסכום התביעה גבוה מאוד. בית המשפט העניק לפריד פטור מתשלום אגרה עד לסכום תביעה של 1,000,000 ש"ח והתיר לו לתקן את כתב התביעה ולשלם אגרה על סכומים עודפים תוך 60 ימים.

2.

מכאן הבקשות שלפניי. תע"א טוענת בבקשתה שהפטור החלקי מתשלום אגרה מנוגד לאחת התכליות של האגרה, היא הצורך למנוע הליכי סרק. צוין כי בהליכים שאינם מגלים עילה, אין לתת פטור מאגרה כלל. תע"א מוסיפה כי אם בית המשפט המחוזי סבר שיש לתביעה סיכוי בהיבטים מסוימים, הוא לא פירט מה הם. היא מבקשת לדחות כליל את הבקשה לפטור מאגרה. פריד טוען בבקשתו – שלצידה הגיש בקשה לעיכוב ביצוע – שטרם הספיק להכניס לתיק המוצגים מסמכים שמבהירים כי יש לו עילת תביעה טובה וכי אין מעשה בית דין. הוא מוסיף שהתביעה היא על נזק בגין הונאה ביודעין של בתי המשפט שהנתבעת הודתה בה, זו עילה שונה מאלו שבהליכים קודמים, ולכן אין מעשה בית דין. עוד נטען כי מכתב ההגנה של תע"א אפשר ללמוד שעילת התביעה טובה. פריד מציין כי הוא תבע רק חלק קטן מהפיצוי שמגיע לו לטענתו. הוא מבקש לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ולחייב את תע"א לשלם לו כעת 1,000,000,000 דולר.

3.

לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחיהן, מצאתי כי הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשות. הבקשה לעיכוב ביצוע התייתרה. מששתי בקשות הרשות לערער נדחו ומשלא התבקשו תשובות, יישאו כל צד בהוצאותיו.