פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8380/99 סיגלית ישעיהו נ. שר המשפטים

ניתן ביום

בקצרה

חינוך · התאמות לנבחן עם מוגבלות בבחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדיןעתירה לבג"ץ נגד לשכת עורכי הדין בעניין בקשה להתאמות בבחינות ההתמחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, שנכשלה שש פעמים בבחינות ההתמחות, ביקשה להיבחן בדרך מותאמת למוגבלות שלה בליקוי למידה. הלשכה הציעה התאמות שונות, והמומחית מטעם העותרת הסכימה להצעת הפיצול לפרקים אך קבעה שאין לה סיכוי בבחינה בעל פה בשאלות מסוג הלשכה. בית המשפט קבע שעמדת הלשכה אינה בלתי סבירה והורה על דחיית העתירה.

העובדות

העותרת ניגשה לבחינות ההתמחות שש פעמים ונכשלה בכולן. יש לה ליקוי למידה שאובחן על ידי מאבחנת מקצועית, והוא אינו מאפשר לה לעמוד בבחינה מסוג רב-ברירה. הלשכה הציעה התאמות כגון שאלות פתוחות ותוספת זמן, אך העותרת לא עברה את הבחינה, והמומחית מטעמה קבעה שאין לה סיכוי בבחינה בעל פה בשאלות מסוג הלשכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את לשכת עורכי הדין לאפשר לעותרת, בעלת ליקוי למידה, להיבחן בדרך מיוחדת בבחינות ההתמחות?
  2. 2.האם עמדת לשכת עורכי הדין בדבר ההתאמות לעותרת סבירה ואינה לוקה בפגם משפטי המצדיק התערבות בית המשפט?

הלכות

  1. 1

    עמדת לשכת עורכי הדין, המופקדת על פי החוק על בחינות ההתמחות, אינה בלתי-סבירה ואינה לוקה בפגם משפטי המצדיק התערבות בית המשפט.

    ״אין אנו סבורים כי עמדתה של לשכת עורכי הדין, שהיא המופקדת על פי החוק על בחינות ההתמחות, הינה בלתי-סבירה או לוקה בפגם משפטי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הלשכה רשאית לשנות את מתכונת הבחינה להתאמות למוגבלות, אך אינה חייבת לוותר על דרישת הידע המהותי הנדרש מכל נבחן.

    ״הלשכה אינה רואה אפשרות או הצדקה לוותר על ידע זה, הנדרש מכל נבחן, אם כי היא מוכנה לשנות את מתכונת הבחינה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בחינות התמחות
  • לשכת עורכי הדין
  • מוגבלות
  • ליקוי למידה
  • התאמות
  • שאלות פתוחות
  • בחינה בעל פה
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

8380/99

בפני:

כבוד השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותר

ת :

סיגלית ישעיהו

נגד

המשיבים

:

1.

שר המשפטים

2.

ועדת הבחינות שליד הוועד המרכזי

של לשכת עורכי הדין

עתירה

למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

כ"ה בטבת התש"ס

(3.1.00)

בשם

העותר

ת:

עו"ד אליעד שרגא

בשם

המשיבים

:

עו"ד משה עליאש

פסק-דין

העותרת ניגשה לבחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדין שש פעמים ונכשלה כל פעם מחדש. היא מבקשת להיבחן פעם נוספת. אך בקשתה היא, להיבחן בדרך מיוחדת, שתתחשב במוגבלות שלה, ותיתן לה סיכוי טוב לעמוד בבחינה.

המוגבלות של העותרת טמונה בליקוי למידה מסוג מסויים, שאובחן על ידי מאבחנת מקצועית, ואינו שנוי במחלוקת. מסתבר כי מוגבלות זאת אינה מאפשרת לה לעמוד בהצלחה בבחינה מסוג רב-ברירה המקובלת בלשכת עורכי הדין. היא ביקשה להיבחן בדרך אחרת, שתהיה תואמת את המוגבלות שלה. לשכת עורכי הדין השיבה לה כי אין היא מוסמכת לסטות מן המתכונת שנקבעה בתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי הבחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), התשכ"ג1962-. אולם, בעקבות עתירה לבית משפט זה, תוקנו התקנות, ונוספה להן תקנה 18ד. תקנה זאת מסמיכה את הוועדה הבוחנת, לבקשת אדם עם מוגבלות, "לקבוע בעבורו התאמות הנדרשות מחמת המוגבלות ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים". לאחר שנוספה תקנה זאת הציעה הלשכה לעותרת התאמות שונות: סטיה משיטת הבחינה מסוג רב-ברירה, הצגת שאלות פתוחות ותוספת זמן ככל שיידרש. אך על אף ההתאמות לא הצליחה העותרת בנסיונות חוזרים לעבור את הבחינה. לפיכך היא מבקשת התאמה נוספת, בהסתמכה על חוות-דעת של מומחית לליקויי למידה, שהגישה את חוות הדעת לבקשתה של לשכת עורכי הדין.

הבקשה העיקרית של העותרת היא, שיאופשר לה להיבחן בעל-פה בשאלות פתוחות. אולם, לשיטתה של לשכת עורכי הדין, העותרת נבחנה כבר בשאלות פתוחות, ובכל זאת נכשלה בבחינה. מסתבר, אם כן, כי המחלוקת בין הצדדים נעוצה בסוג (או מהות) השאלות הנכללות בבחינה, או בהגדרה של המושג שאלות פתוחות. כך או כך, נראה כי העותרת מתקשה לעמוד בבחינה הדורשת ידע רב של פרטי דינים, כפי שהלשכה דורשת מכל הנבחנים בבחינות ההתמחות. הלשכה אינה רואה אפשרות או הצדקה לוותר על ידע זה, הנדרש מכל נבחן, אם כי היא מוכנה לשנות את מתכונת הבחינה באופן שיוסיף ויקל על העותרת.

בא-כוח העותרת טוען כי לפי חוות דעתה של המומחית, כפי שהוצגה ביום 22.8.99 (נספח ע12-), הדרך המועדפת, מבחינת המוגבלות של העותרת, היא בחינה בעל פה. הלשכה, כפי שציינה בתשובתה לבית המשפט, מוכנה לבחון את העותרת בעל-פה, ובלבד שהשאלות בעל-פה תהיינה במתכונת השאלות בכתב. אולם, לאחר שהוסבר למומחית, מהן הדרישות המהותיות בבחינת הלשכה, הביעה המומחית את דעתה, בחוות דעת מיום 16.12.99 (נספח ד'), כי לעותרת אין "סיכוי להצליח בבחינה בע"פ עם שאלות מסוג זה". לפיכך הציעה המומחית, באותה חוות דעת, כי העותרת תיבחן במתכונת של שאלות דומה למתכונת הבחינה שהוכנה עבורה באוקטובר 1999, אולם הבחינה תפוצל לארבעה פרקים, והיא תיבחן בכל פרק בנפרד במרווח זמן של שבועיים לערך.

הצעתה של המומחית מקובלת על לשכת עורכי הדין.

אין אנו סבורים כי עמדתה של לשכת עורכי הדין, שהיא המופקדת על פי החוק על בחינות ההתמחות, הינה בלתי-סבירה או לוקה בפגם משפטי שיש בו כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט.

לפיכך החלטנו לדחות את העתירה.

ניתן היום, כ"ה בטבת התש"ס

(3.1.2000).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ת ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99083800.

I04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עמדת לשכת עורכי הדין, המופקדת על פי החוק על בחינות ההתמחות, אינה בלתי-סבירה ואינה לוקה בפגם משפטי המצדיק התערבות בית המשפט.
  2. 2הלשכה רשאית לשנות את מתכונת הבחינה להתאמות למוגבלות, אך אינה חייבת לוותר על דרישת הידע המהותי הנדרש מכל נבחן.