רע"א 84/03 מר רוני בראון,עו"ד נ. תנועת הליכוד

בתאריך 11.12.02 קיבל בית-הדין העליון של תנועת הליכוד (להלן: בית-הדין העליון) את ערעורם של מספר מועמדים ברשימת התנועה, וקבע כי מיקומן של מובטחות הייצוג במגזר הנשים לרשימת התנועה לבחירות לכנסת ה-16 יהיה על-פי המקום המספרי שהובטח להן בתקנון (להלן: החלטת בית-הדין העליון).

המועמדות ברשימת הליכוד, אשר כתוצאה מהחלטה זו, הוזזו למיקום נמוך יותר בשני מקומות (להלן: המועמדות), הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה בדרך של המרצת-פתיחה, וביקשו להצהיר על בטלותה של החלטת בית-הדין העליון. בית-המשפט המחוזי קבע, כי נוכח הטעות הבולטת, התחייבה התערבותו של בית-הדין העליון, כי החלטה זו תאמה את הדין, וכי לא נמצאה עילה להתערבות בה. ערעורן של המועמדות לבית-משפט זה – ע"א 10596/02 – נדחה בתאריך 1.1.03. בית-המשפט קבע, כי משהוגשה רשימת מועמדים וחלף המועד האחרון להגשת רשימה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אין לוועדת הבחירות המרכזית סמכות לתקן ליקויים ברשימת מועמדים או לשנות סדר מועמדים בשל שינוי הדירוג בהליכים פנימיים שנתקיימו בתוך המפלגה.

המבקשים, מועמדים ברשימת תנועת הליכוד, הגישו בתאריך 11.12.02, בהסתמך על החלטת בית-הדין העליון, עתירה לוועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד, בגידרה טענו כי בית-הדין העליון תיקן את רשימת התנועה על-ידי הזזת הנשים, ששריון מקומן הובטח, אך לא תיקן כנדרש את הרשימה על-ידי הזזה דומה של נציג העולים ונציג הצעירים הזכאים להבטחת ייצוג, ואשר קודמו שלא-כדין עקב הטעות שבקידום הנשים ברשימה.

בתאריך 12.12.02 הוציא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו צו המונע מן הוועדה לדון בעתירות, בשל החשש שהדיון בעתירות אלו עלול לשבש את הגשתה של רשימת המועמדים של תנועת הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת במועד. לאחר שחלף המועד האחרון להגשת רשימות לוועדת הבחירות, דנה ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד בעתירה, ודחתה אותה, בקובעה כי ספק אם מוסמכת היא לתקן את רשימת המועמדים, וכי לוּ הייתה דנה בעתירה בטרם חלף המועד להגשת רשימות, הייתה קובעת את סדר המועמדים כמבוקש בעתירת המבקשים. לאחר שאף ערעורם לבית-הדין העליון של התנועה נדחה, הגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה למתן צו המורה על תיקון הרשימה ובמסגרתה בקשה למתן סעדים זמניים. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקובעו כי לאור פסק-דינו של בית-משפט זה בע"א 10596/02, יש לדחות את הבקשה.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה עתרו המבקשים למתן צו עשה זמני שיורה לוועדת הבחירות של תנועת הליכוד לדון בשאלת המיקום הנכון של המבקשים ולשנות את מיקומם של המבקשים ברשימת תנועת הליכוד לכנסת ה-16. המבקשים טענו, כי בפסק-דינו של בית-משפט זה בע"א 10596/02 הושאר בצריך עיון היקף סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לשנות את סדר המועמדים ברשימה לאחר חלוף המועד האחרון להגשתה בנסיבות מסוימות, כך למשל במקרה שבו יוכח שסדר המועמדים הוא תוצאה של זיוף או מרמה; וכי הרציונל המקים סמכות לוועדה לתקן רשימה אף לאחר חלוף המועד להגשת רשימות, עומד אף בעניינם של המבקשים, אשר בגידרו נעשתה טעות קרדינאלית כאמור.

יש לדחות את טענות המבקשים. שכן, כאמור בפסק-הדין בע"א 10596/02, האיזון הראוי בין השיקולים השונים – חשיבותם של הכללים הקבועים בחוקי הבחירות לעניין המועדים שנקבעו, תקינות וטוהר הבחירות, וודאות הליך הבחירות והשוויון מחד, וצרכי המפלגות על מוסדותיהן מאידך – מביא למסקנה, כי אין בסמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנות את סדר המועמדים של רשימה בשל הליכים פנימיים שנתקיימו בתוך המפלגות, ועל-כן בדין דחה בית-המשפט המחוזי את בקשתם של המבקשים. אף אם אכן נפלה טעות ברשימת המועמדים מטעם תנועת הליכוד, אין היא נכנסת לאותן הנסיבות החריגות, אם בכלל, אשר יש בהן כדי להקנות סמכות לוועדת הבחירות המרכזית לשנות את רשימת המועמדים לאחר חלוף המועד להגשת הרשימות. נסיבה חריגה מעין זו – נוכח השיקולים השונים שפורטו – יכולה להתקיים, כפי שציין בית-משפט זה בע"א 10596/02, במקרים בהם הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשימה אשר נפלו בה לקויים שמקורם בזיוף או בהונאה פליליים. נסיבות חריגות מעין אלו לא נתקיימו בענייננו.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. מטעם זה נדחית אף הבקשה למתן סעד זמני.