רע"א 8410/99 עדה לדרמן נ. אליהו לדרמן

בפני בקשה לפטור מאגרה וערבון במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת. בקשת רשות הערעור הוגשה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ה' גרסטל), שקיבל, בהיעדרה של המבקשת, את ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה לביטולו של פסק דין זה. כעולה מתגובת המשיב לבקשה שבפני (ומתגובת המבקשת לתגובת המשיב) ביטל בינתיים בית המשפט המחוזי את פסק דינו. ומשכך, ניטל, לכאורה, הטעם שבבקשת רשות הערעור. אלא שהמבקשת טוענת, כי בקשתה מתייחסת גם להחלטת בית המשפט המחוזי (החלטה מיום 16.9.99, שניתנה במעמד צד אחד) על עיכוב הליכי הוצאה לפועל שעניינם מימוש רכושם המשותף של הצדדים. לפיכך היא עומדת על הותרת בקשת רשות הערעור בעינה ובמסגרת זו גם על בקשתה לפטור מאגרה וערבון.

דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 13 (ב) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-, תנאי מקדמי למתן פטור מאגרה הוא שההליך נשוא בקשת הפטור מגלה עילה. תנאי זה אינו מתקיים בענייננו. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 28.11.99. זמן רב לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 16.9.99. זאת ועוד, החלטה זו היתה החלטת ארעי, עד למתן החלטה אחרת, שתינתן לאחר מתן תגובת המבקשת. משבוטל פסק הדין מיום 17.11.99 יש להניח, כי בית המשפט המחוזי יידרש עתה גם לעניין זה, בהתחשב בעמדות שני הצדדים. לפיכך, אין לומר כי המבקשת הצביעה על עילה להיענותו של בית משפט זה לבקשת רשות הערעור כמות שהיא. אי-לכך, אם חפצה המבקשת בבירור בקשת רשות הערעור לגופה בנסיבות אלו, שומה עליה לשאת בחיובים הנובעים מכך. היינו תשלום אגרה והפקדת ערבון.

הבקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון נדחית איפוא. על המבקשת לשאת בחיובים אלה תוך עשרים יום ממועד המצאת החלטתי זו - אם רצונה בבירור בקשת רשות הערעור.