רע"א 8420/02 צפר נסים נ. רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל

המשיבה הגישה לבית-משפט השלום ברחובות תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק ידו של המבקש ממקרקעין עליהם הקים חוות סוסים. המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, בה טען בעיקר כי אין הוא פולש למקרקעין, אלא בר-רשות, וזאת משום שהרשות המקומית, המחזיקה בפועל בחלקה בתוכה מצוי השטח, הרשתה לו לעשות שימוש במקרקעין. בקשתו למתן רשות להתגונן נדחתה על-ידי בית-משפט השלום, אשר קבע כי המבקש לא הצליח להראות ולו שמץ ראיה המוכיחה את הנטען על-ידיו. משכך, ניתן פסק-דין המחייב את המבקש לפנות את המקרקעין.

המבקש הגיש לבית-משפט השלום בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, שנדחתה. בית-משפט השלום קבע בהחלטתו, כי אף אם ייצא מנקודת הנחה כי סיכויי הערעור טובים, הרי שהמבקש לא הוכיח כי ביצוע פסק-הדין עשוי לגרום לו לנזק בלתי הפיך. יחד עם זאת, הורה בית-משפט השלום למשיבה שלא לעשות כל פעולה שתהווה החזקה נוגדת להחזקה אפשרית עתידית של המבקש, עד למתן הכרעה בערעור, שמתעתד המבקש להגיש לבית-המשפט המחוזי.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, ובקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין של בית-משפט השלום עד להכרעה בערעור.

בית-המשפט המחוזי דחה את בקשתו לעיכוב ביצוע, באמצו את נימוקיו של בית-משפט השלום, ובכפוף להגבלה שקבע בית-משפט השלום בהחלטתו.

על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה שבפניי למתן רשות הערעור, בגידרה טען כי הפינוי עשוי לגרום לו לנזק בלתי הפיך של אובדן מפעל חייו, המהווה מקור הפרנסה היחיד שלו ושל בני משפחתו, ואובדן כל המחוברים אשר הקים על המקרקעין. נזק זה, לטענתו, לא יכול להימנע רק על-ידי חיוב המשיבה שלא להעביר את הזכויות במקרקעין. כן הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין של בית-משפט השלום עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור.

יש לדחות את טענות המבקש. המבקש לא הוכיח כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך במידה ולא יינתן לו עיכוב ביצוע הפינוי, והוא יזכה בערעורו. אלא, שבכפיפות להגבלת המשיבה מלהעביר את הזכויות במקרקעין לידי אחר, הרי שהנזק עליו הצביע המבקש ניתן לפיצוי כספי.

אשר-על-כן הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.