רע"א 8429/18 ירום מזון נ. רשות מקרקעי ישראל

1.

בקשה זו הובאה לעיוני בשעות הערב המאוחרות של יום 28.11.2018. עניינה – פינויים של המבקשים מביתם על-ידי המשיבה, רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ), שנועד להתבצע ביום המחרת – 29.11.2018. בקשתם, בתמצית, לעכב את ביצוע הפינוי עד למועד קבלת דירה מן הדיור הציבורי, בהתאם לזכאותם. לתמיכה בבקשתם ציינו את מצבו הרפואי הקשה של המבקש, את מצוקתם הכלכלית הרבה ואת מכתבי התמיכה שכתב בעניינם ראש עיריית הוד השרון דאז, מר חי אדיב, לשר האוצר ולמנהל רמ"י .

2.

עוד באותו ערב ביקשתי מאת רמ"י

להגיש את תגובתה לבקשה עד יום 2.12.2018, והוספתי: "שמא ישנה אפשרות למצוא פתרון זמני לעניינם של המבקשים, ברוח האמור במכתביו של ראש עיריית הוד השרון למנהל רשות מקרקעי ישראל שצורפו לבקשה?".

3.

אתמול לפנות ערב התקבלה תגובת רמ"י , במסגרתה נטען כי דין הבקשה לעיכוב הביצוע להידחות – הן לנוכח סיכוייה הקלושים של הבקשה להתקבל, הן לאור מאזן הנוחות שבין הצדדים, הן משום שלא נמצא פתרון אחר לעניינם של המבקשים, גם לאחר שנשקל ונבחן פעם נוספת.

4.

אכן, מבחינה משפטית – ודומה כי מוטב היה מצדי להבהיר זאת כבר בעת בקשת תגובתה של רמ"י – על פני הדברים נראה כי אין בסיס ממשי לבקשת הרשות לערער. עניינם של המבקשים שב ונדון והוכרע בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, יותר מפעם אחת. פסק דין לפינויים מן השטח ניתן בהסכמתם, זה מכבר, ואין הצדקה להמשיך ולעכב את ביצועו. לצד זאת, מן הבחינה האנושית – התלבטתי שמא ישנה אפשרות, גם אם ברגע האחרון ממש, למצוא פתרון זמני לעניינם של המבקשים. כך בין היתר לנוכח דברים שכתב ראש העיר דאז למנהל רשות מקרקעי ישראל, חודש-ימים לפני מועד הפינוי, ולפיהם "העירייה מוכנה להעמיד את כל שידרש מאת רמ"י

על מנת להבטיח שהעירייה תסייע בפינוי משפחת מזון. אם וכאשר יחליט רמ"י שהוא דורש את הפינוי. העירייה תדאג לפנות המשפחה בהסכמתה בתוך 14 יום בלבד. למשפחת מזון ברורה משמעות הדברים והם הביעו נכונות מלאה ללא סייג לשתף פעולה, בעיקר לאור ההתחשבות של רמ"י

עד כה במצב המשפחה"

(מכתב מיום 29.10.2018). בכך היה, לכאורה, משום התחייבות לפינויים העצמאי של המבקשים מן השטח, באופן שהיה בו כדי לחסוך זמן ומשאבים לכלל המעורבים.

5.

כאמור, עניינם של המבקשים נבחן פעם נוספת על-ידי רמ"י , אך לא נמצא לו פתרון. לכך יש להוסיף את העובדה שצוינה בתגובה (ולא קיבלה ביטוי בבקשה, וחבל שכך), ולפיה המבקשים זכאים לסיוע כספי בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון בסך של 3,100 ₪ לחודש. בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לדחות את הבקשה.

6.

לפני סיום: בתגובתה התייחסה רמ"י

לפינוי שתוכנן ליום 29.11.2018, וביטולו בהתראה קצרה הסב לקופת המדינה נזק כספי. חבל על דאבדין . לעתיד לבוא, וככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין, מוטב לפעול להגשת תגובה מוקדם יותר, גם אם השעה אינה 'שגרתית', על מנת לפרושׂ לפני בית המשפט את התשתית העובדתית במלואה (משיחה עם גורמי המזכירות בערב שבו הוגשה הבקשה עלה, כי זו היתה אמנם כוונת בא-כוחה של

רמ"י מלכתחילה; בהמשך הוחלט על הגשת התגובה במועד שבו נקבתי בהחלטתי). בית המשפט מופקד על עשיית מלאכתו בבקשות כגון דא כל היום – ובמידת הצורך, בנסיבות חריגות, כשהדחיפות מחייבת – כל הלילה.

7.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע והיא נמחקת בזאת.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.