פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8445/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
א.לידר (2005) בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
ר.אביטל ובניו בע"מ
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות
מ' נד"ב
,
ח'
קיציס
ו-
י'
רוטנברג
) בע"א 42876-10-19 מיום 10.11.2020
בשם המבקשת:
עו"ד חגי אראל
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות מ' נד"ב , ח' קיציס ו- י' רוטנברג ) בע"א 42876-10-19 מיום 10.11.2020, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט נ' שטרנליכט ) בת"א 39925-03-17 מיום 15.7.2019.
2.
בפסק דינו קיבל בית משפט השלום תביעה כספית שהגישה המבקשת נגד המשיבה, לפיצוי המבקשת בסכום של כ-350,000 ₪ אותם שילמה לחברת החשמל עבור הטמנת כבלי חשמל באדמת מגרש, אותו מכרה לה המשיבה בצירוף היתר בנייה להקמת בנין על המגרש. בית המשפט מצא כי המשיבה לא גילתה למבקשת כי מתן היתר בניה למגרש הותנה על ידי רשות הכבאות בכך שהמשיבה תטמין בעצמה את הכבלים, וכי המשיבה התחייבה בפני הרשות להטמינם. משכך, נקבע כי הימנעות המשיבה מלגלות למבקשת נתון עובדתי משמעותי, אשר כרוך בעלות גבוהה והיה עשוי להשפיע על החלטתה האם לרכוש את המגרש וכמה לשלם עבורו, מהווה הפרה של חובת הגילוי החלה עליה מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וזאת גם אם המבקשת הייתה יכולה לגלות בעצמה את שהוסתר ממנה.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט מצא כי לתיק הבניין של המגרש צורף מכתב מרשות הכבאות, בו הובהר כי תנאי למתן אישור אכלוס לבניין הוא עמידה בהתחייבות המשיבה כאמור לענין הטמנת הכבלים. על כן, נדחתה טענת המבקשת כי לא היה באפשרותה לדעת מראש על דרישת ההטמנה, תוך שנקבע כי על רקע הצהרתה לפיה בדקה את מצבו התכנוני של המגרש, היה עליה לבחון את כל דרישות ההיתר. עוד נקבע כי דרישת ההטמנה אינה פרט מהותי המשנה את אופיו של המגרש, כי אם תנאי אחד מתוך שורת תנאים ודרישות שיש למלא במסגרת בניית הבניין, אשר המשיבה לא הייתה מחויבת לגלות באופן מיוחד דווקא אותו.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצדה. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.
ניתנה
היום, כ"ג בכסלו התשפ"א (9.12.2020).
ש ו פ ט