רע"א 8446/04 בנק יורוטרייד בע"מ נ. טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט י' זפט) בבש"א 16595/04, במסגרתה הוגשה אף בקשה למתן צו מניעה ארעי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

2.בנק יורוטרייד (להלן - המבקש) הינו נושה של חברת אמ.איי החברה האוסטרלית ישראלית להשקעות בע"מ (להלן - החברה) בסכום העולה על 3 מיליון ש"ח, מכוח פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 19.4.04. החברה הינה בעלת זכויות חוזיות בנכס מקרקעין בפתח תקווה, גוש 6380, חלקה 174 (להלן - הנכס). זכויותיה של החברה בנכס שועבדו לטובת בנק טפחות (להלן - הבנק) בשנת 2001 וביום 10.9.01 אף נרשמה לטובת הבנק הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין. ביום 29.10.03 נרשם לטובת המבקש צו עיקול זמני על זכויותיה של החברה בנכס. המבקש פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה, במסגרתם ביקש למנות כונס נכסים ביחס לנכס. הבנק לא חבר לאותם הליכים בהוצאה לפועל אלא הגיש בקשה בתיק נפרד למימוש המשכון על הנכס. לטענת המבקש, לאחרונה נודע לו כי החברה התקשרה בעסקה למכירת הנכס לצד שלישי בסכום של 400,000 דולר לערך. כנראה שהדבר נעשה בידיעתו של הבנק. המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה בה ביקש לבטל את הסכם המכר של הנכס. כמו כן, עתר המבקש למתן צו מניעה זמני אשר ימנע את המשך הליכי מימוש המשכון של הבנק. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש לסעד זמני. על כך הוגשה הבקשה שבפני.

3.לטענת המבקש, קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים האם על פי מסמך השעבוד רשאי היה הבנק לנקוט בהליכי מימוש ביחס לנכס. כמו כן נטען, כי הסכום בו נמכר הנכס על ידי החברה נמוך באופן משמעותי מן הערך האמיתי של הנכס, דבר אשר מעלה חשש של ממש שמא לא יוכל המבקש, כמו גם נושים אחרים, להיפרע את חלקו, לאחר שהחוב לבנק יכוסה באמצעות התמורה ממכירת הנכס. מוסיף המבקש וטוען, כי אי מתן הסעד הזמני כעת יכביד על ביצוע ההחלטה שתינתן בבקשת רשות הערעור וכן בתובענה אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי. לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה של הבקשה לרשות ערעור להידחות.

4.הטענות אותן מעלה המבקש אינן מצביעות על טעם אמיתי אשר יצדיק מתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לעניין המחלוקת בנושא זכותו של הבנק לממש את השעבוד: בשאלה זו אין דחיפות של ממש המצדיקה מתן סעד זמני. בית המשפט המחוזי ידון בשאלה זו במסגרת המרצת הפתיחה שהגיש המבקש. משיכריע בית המשפט המחוזי את אשר יכריע יפעלו הצדדים על פי החלטתו. אף אם יתברר כי הבנק לא היה זכאי לממש את המשכון, אין חשש לפגיעה ממשית במבקש. אם כך יוחלט, יהא כנראה על הבנק להשיב את שיקבל בגדר הליכי המימוש. אין כל טענה כי הבנק לא יוכל להשיב את הסכום שיקבל. באשר לטענה כי עסקת המכר של הנכס אינה משקפת את שוויו האמיתי, מן הראוי שתתברר בפני לשכת ההוצאה לפועל, שמהווה את הערכאה המתאימה להכרעה בעניין. מדובר בעניין מובהק שבסמכותו של ראש ההוצאה לפועל. אוסיף, כי בנסיבות המקרה הנוכחי, ומשלא קיימת מחלוקת עובדתית אמיתית, רשאי היה בית משפט קמא להכריע בבקשה לסעד זמני בלא חקירה של המצהירים.

5.משכך, דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וממילא נדחית אף הבקשה לסעד זמני, והכל בלא צורך בתשובה.