רע"א 8448/17 ויקטור לופו נ. נציגות הבית המשותף ברח' יותם 15 - גיא אבידור

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.9.2017 (עש"א 26083-05-17, השופט מ' רניאל ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (להלן: המפקחת ) מיום 26.3.2017 (תיק 126/16, המפקחת הבכירה צ' פיגנבוים ).

2.

המבקש 1 (להלן: המבקש ) הוא הבעלים של שתי דירות בבית משותף בחיפה שבו 6 דירות, ואילו המבקשת 2 (להלן: המבקשת ), אחותו, היא הבעלים של דירה נוספת באותו הבניין. נגד המבקשים הוגשה תביעה על-ידי נציגות הבית המשותף, היא המשיבה, לתשלום חוב בסך 5,100 שקל שנצבר עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2016 בגין הוצאות האחזקה של הרכוש המשותף. בכתב ההגנה טענו המבקשים, בעיקרו של דבר, כי נציגות הבית המשותף נבחרה שלא כדין, ואילו המבקש הוא שמכהן כנציגות הבית המשותף החוקית. לשיטתם, בתוקף תפקידו זה, המבקש ריכז את דמי הוועד מהדירות שלו ושל המבקשת, והשתמש בכספים למימון של עבודות גיזום. להשלמת התמונה יצוין כי המבקשים לא היו מיוצגים לאורך ההליכים כולם, ואלה הם פני הדברים גם בבקשה שבפני.

3.

ביום 26.3.2017 קיבלה המפקחת את התביעה שהוגשה נגד המבקשים, והורתה על חיובם של המבקשים בתשלום דמי הוועד שנתבעו מהם.

המפקחת קבעה כי המבקש התעלם מתוצאות ההצבעה שנערכה באסיפה של בעלי הדירות, שבה נבחרה הנציגות הפועלת בבניין, וביקש לשים עצמו שלא כדין במקום הנציגות הנבחרת. המפקחת אף דחתה את הטענה כי המבקש זכאי לקיזוז בגין עבודות גיזום שמימן, בקבעה כי אין מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה על מנת לזכות בעל דירה בזכות קיזוז מהקופה המשותפת בגין הוצאות שהוציא על דעת עצמו.

4.

ביום 17.9.2017 דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינה של המפקחת. בית המשפט המחוזי קבע אף הוא כי המבקש לא כיהן כנציגות הבית המשותף, וכי המבקשים היו חייבים להעביר את חלקם בתשלומים לידי הנציגות החוקית, מבלי לקזז מהם את הוצאות הגיזום. כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי טענות נוספות שהעלו המבקשים באשר לאופן ניהולו של ההליך על-ידי המפקחת.

5.

הבקשה שבפני מכוונת כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשים חוזרים על טענותיהם, ובכלל זה אלה שמכוונות כנגד הליך הבחירה של נציגות הבית המשותף ואלה שנסבות על קיזוז הוצאות הגיזום, שהיו – כך נטען –הוגנות וחיוניות. בצד הדברים, המבקשים אף מפרטים טענות נוספות כנגד התנהלותה של נציגות הבית המשותף.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כלל ידוע הוא כי לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שבפני אינה מעוררת שאלה עקרונית ואף לא נטען כך. כמו כן, חרף תחושת הפגיעה הסובייקטיבית של המבקשים, לא התרשמתי שנגרם להם עיוות דין. המפקחת, וכמוה אף בית המשפט המחוזי, בחנו את עניינם של המבקשים כדבעי, ולמעשה הבקשה מכוונת כלפי קביעות עובדתיות שלכאורה לא נפל בהן פגם.

7.

לא ניתן לסיים מבלי להביע צער על כך שהחיים בבניין שבו שש דירות, שלוש מהן בבעלותם של המבקשים, אפופים כעת בתחושות קשות. המבקשים חשים שנגרם להם עוול, הגם שאלה אינם פני הדברים, ודומה שרצוי למצוא את הדרך להשכנת שלום בינם לבין שכניהם.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.