רע"א 8459/02 בית אדרת בע"מ נ. בנק לפיתוח התעשייה בע"מ

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ו' אלשייך) נעתר לבקשת הבנק לפיתוח התעשייה בע"מ (להלן: "הבנק"), והורה על מינוי כונס נכסים זמני לנכסי חברת בית אדרת בע"מ (להלן: "החברה"), עקב חוב כספי אותו חבה החברה לבנק, וחשש לפגיעה בערך הבטוחות העומדות לטובתו. המינוי נעשה תוך הפעלת סמכותו של בית המשפט על פי תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

כנגד ההחלטה למנות כונס נכסים זמני הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.בית המשפט המחוזי בחן בהחלטתו המקיפה והמפורטת את כל טענותיה של החברה. כב' השופטת ו' אלשייך התייחסה לכל הטענות העובדתיות וקבעה קביעות לגביהן ועל סמך קביעותיה היא הסיקה את המסקנות המשפטיות. לפיכך, אין ממש בטענת החברה, לפיה לא טיפל בית המשפט קמא בטענות העובדתיות.

אשר לטענה המרכזית שהועלתה על ידי החברה, קבע בית המשפט קמא כי נחתם בין הצדדים כתב כוונות וכי על פיו היה על החברה לבצע פעולות מסוימות הכרוכות בסיום הפרוייקט אותו הקימה, ומשתעשה כן יתפרס החוב לבנק למשך 15 שנה. על פי תצהיר מטעם הבנק, עליו לא נתבקש המצהיר להיחקר, לא נתקיימו התנאים לפריסת החוב ולפיכך עמד החוב לפירעון, נדרש פירעונו, ומשהדרישה לא נענתה הוגשה הבקשה למנות כונס נכסים זמני.

אשר לטענות בדבר העדר חשש לערך הבטוחות, קבע בית המשפט קמא שקיים חשש כזה לאור הסכום המאוד גבוה של החוב, לאור מצב החברה ולאור ההליכים המתקיימים נגדה.

3.בית המשפט קמא בחן את טענות הצדדים והראיות שהוגשו והכריע על פיהן. אשר לשאלות שהוכרעו על ידי בית המשפט קמא, אין בבקשה כדי להעמיד עילה לתת רשות ערעור עליהן. גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יצאה שגגה מלפני בית המשפט בקביעותיו, לפיהם חייבת החברה לבנק חוב, שמועד פרעונו חלף, הבנק דרש את פרעונו באופן חד משמעי וקיים חשש סביר לגורלם ולערכם של הנכסים המשועבדים. אמנם, מינוי כונס נכסים זמני על נכסי חברה בטרם מתן פסק דין, פוגע בחברה, ולא על נקלה ימנה בית המשפט כונס נכסים זמני. אולם, מנגד עומדת זכותו של הבנק כנושה שגם היא ראויה להגנה.

4.אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 15,000 ₪.