החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8465/11 המוסד לביטוח לאומי נ. מגן דוד אדום לישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · טענת חוסר סמכות עניינית שהועלתה באיחור - שיהוי וחוסר תום לבבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לדחיית תביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, שהועלתה לראשונה כחמישה עשר חודשים לאחר הגשת התביעה. נקבע כי העלאת הטענה בשלב מאוחר נגועה בשיהוי ובחוסר תום לב, ואין לאפשר עיכוב של ההתדיינות. המבקש הותר להעלות את הטענה בשלב הערעור, ככל שיהיה כזה.

העובדות

המשיב הגיש תביעה כספית בעילת עשיית עושר ולא במשפט בסך של למעלה משלושה מיליון שקלים, בטענה לגביית יתר של דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. המבקש, גוף ציבורי, הגיש כתב הגנה ובקשות שונות ללא שטען לחוסר סמכות. לאחר כחמישה עשר חודשים הועלתה לראשונה טענת חוסר סמכות עניינית והתבקשה העברה לבית הדין לעבודה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף תביעה מחמת חוסר סמכות עניינית, כאשר הטענה הועלתה לראשונה לאחר כחמישה עשר חודשים של התדיינות?
  2. 2.האם הועלתה טענת העדר סמכות עניינית בשלב מאוחר מדי ונגועה בחוסר תום לב ובשיהוי בלתי סביר?

הלכות

  1. 1

    העלאת טענת חוסר סמכות עניינית בשלב מאוחר, לאחר שהתובע נדרש להתדיינות ממושכת, עלולה להיחשב כנגועה בחוסר תום לב ובשיהוי, ואינה מצדיקה עצירת ההתדיינות.

    ״הימנעות הנתבע מלהעלות את טענת העדר הסמכות העניינית עד לשלב זה, נגועה בחוסר תום לב.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשת סילוק על הסף בשלב מאוחר הנחזית כאמצעי למניעת או עיכוב בירור התביעה אינה תתקבל.

    ״מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי בקשת הסילוק על הסף בשלב זה נחזית כאמצעי אחרון שנוקט המבקש על מנת למנוע או לעכב את בירורה של התביעה נגדו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכות עניינית
  • חוסר תום לב
  • שיהוי
  • סילוק על הסף
  • עשיית עושר ולא במשפט
  • בית הדין לעבודה
  • רשות ערעור
  • העברת דיון
  • דמי ביטוח לאומי
  • ביטוח בריאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

8465/11

לפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקש:

המוסד לביטוח לאומי

נ ג ד

המשיב:

מגן דוד אדום לישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית

המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ת"א 8279-06-10 שניתנה ביום 27.10.2011 מפי

כבוד השופטת

י' שבח

בשם המבקש:

עו"ד יורם ל.כהן;

עו"ד אליעזר אשל

בשם המשיב:

עו"ד יפית מנגל;

עו"ד בת שבע אדיב

החלטה

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטת י' שבח ), בה נדחתה בקשת המבקש לדחיית התביעה שהוגשה נגדו על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית. לחילופין התבקש בית המשפט להעביר התביעה לבית הדין לעבודה.

2.

ביום 8.6.2010 הגיש המשיב תביעה כספית נגד המבקש, על סך 3,429,637 ש"ח, בעילת עשיית עושר ולא במשפט. בבסיס התביעה טענת המשיב לגביית יתר בשני פרמטרים: האחד – תשלום דמי ביטוח לאומי עבור עובדים בתקופת הזכאות, והשני – תשלום דמי ביטוח בריאות.

3.

ביום 18.9.2011 הגיש המבקש בקשה לדחיית התביעה על הסף, ולחילופין להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה. המבקש טען, כי הסמכות לדון בתביעת המשיב מסורה באופן בלעדי לבית הדין לעבודה.

4.

בהחלטתו מיום 27.10.2011 דחה בית המשפט את הבקשה. בהחלטתו פירט בית המשפט את השתלשלות העניינים עד לאותו מועד. מפאת חשיבותה של השתלשלות זו יובאו להלן חלקים מהחלטת בית המשפט כלשונם:

"... הגם שעסקינן בטענת סמכות, יש לדחות את הבקשה בראש ובראשונה מטעמי שיהוי בלתי סביר. הגשתה במועד כה מאוחר מעוררת הרגשת אי נוחות. התביעה הוגשה לבית המשפט ביום 8.6.2010, קרי: לפני כשנה וחצי. לאחר שהמוסד (המבקש כאן – מ"נ ) הגיש בקשה למחיקת כותרת, שנתקבלה, הוגש על ידו כתב הגנה ביום 30.1.11. בבקשה למחיקת כותרת, כמו גם בכתב ההגנה, לא נטענה טענת סמכות, והמוסד לא כפר בסמכותו של בימ"ש זה לדון בתביעה. יתרה מזו, המוסד הגיש בקשה למחיקה חלקית של כתב התביעה מחמת התיישנות, ולאחר שהבקשה נדחתה אף הגיש בקשת רשות ערעור החלטת הדחייה. משהערעור נמחק בהסכמה, הגיש המוסד בקשה מחודשת למחיקת התביעה מחמת התיישנות. מעבר לכך אף התרחשה התכתשות מתמדת בין בעלי הדין בנושאים שונים, טפלים בעיקרם. אף לא מילה אחת בנושא הסמכות העניינית!

ב.

בהחלטתי מיום 2.8.11 נאמר, בין היתר: 'המתרחש בתיק זה חורג מגבולות המוכר והנהוג. בעלי הדין, ולאמיתו של דבר, באי כוחם, מנהלים ביניהם מלחמת חורמה בעוצמה שאינה מוכרת לי, ועסוקים בעתירות מחיקה למכביר, איש את כתבי הטענות של רעהו. בתיק התקיימה בפני ישיבת קדם משפט אחת, ואילו מספר הבקשות כבר הגיע לעשרים ושש, ומספר ההחלטות לעשרים ושבע!' בשולי ההחלטה הוריתי לצדדים להשלים את הגשת תצהירי עדות ראשית, וקבעתי את התיק לשמיעת ראיות ליום 24.11.11.

עוד לא יבשה הדיו על ההחלטה, וביום 18.9.2011, לאחר שהתיק מתנהל בבית המשפט מזה כחמישה עשר חודשים, עותר המוסד 'לדחיית התביעה על הסף מפאת העדר סמכות עניינית, ולחילופין להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה".

לאור האמור קבע בית המשפט:

"הימנעות הנתבע מלהעלות את טענת העדר הסמכות העניינית עד לשלב זה, נגועה בחוסר תום לב. הנתבע ישן על טענתו זו במשך חודשים רבים והחמיץ את המועד. העתירה למחוק את התביעה או להעבירנה לבית הדין בשלב כה מאוחר נראית על פניה כאמצעי אחרון שנוקט המוסד על מנת למנוע או לעכב את בירורה של התביעה, אמצעי שנראה על פניו כלא לגיטימי, בשים לב לעובדה שקבלת הבקשה בשלב זה פירושה עיכוב של כשנתיים בבירור התביעה, על לא עוול בכפו של התובע".

5.

בית המשפט הוסיף, כי גם לגוף העניין לא השתכנע שיש לקבל הבקשה, כמפורט בהחלטתו. לא ראיתי צורך לחזור כאן על ההנמקה לגופה.

6.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי. דין הבקשה להידחות. מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי בקשת הסילוק על הסף בשלב זה נחזית כאמצעי אחרון שנוקט המבקש על מנת למנוע או לעכב את בירורה של התביעה נגדו. זאת אין לאפשר. לאחר כחמישה עשר חודשים של עיכובים ובקשות מבקשות שונות, ובנסיבות העניין, העלאת טענת העדר סמכות עניינית אינה מצדיקה לעצור את ההתדיינות ובפרט נוכח הדברים הקשים שהשמיע בית המשפט המחוזי, הבקיא בפרטי ההליך. יש לאפשר לבית המשפט להשלים את מלאכתו. אין לשכוח כי המבקש הוא גוף ציבורי ועליו לכלכל צעדיו בהתאם.

7.

בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא. יחד עם זאת, ומשום שעסקינן בטענת סמכות עניינית, המבקש רשאי להעלותה בשלב הערעור, ככל שיהיה כזה, וכל טענות הצדדים בעניין שמורות להם.

ניתנה

היום, ט' בשבט תשע"ב (2.2.2012).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 5008/16המוסד לביטוח לאומי נ. מגן דוד אדום לישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1העלאת טענת חוסר סמכות עניינית בשלב מאוחר, לאחר שהתובע נדרש להתדיינות ממושכת, עלולה להיחשב כנגועה בחוסר תום לב ובשיהוי, ואינה מצדיקה עצירת ההתדיינות.
  2. 2בקשת סילוק על הסף בשלב מאוחר הנחזית כאמצעי למניעת או עיכוב בירור התביעה אינה תתקבל.