רע"א 8471/05 אבי (קסאי)בלומברג נ. דליה מנטבר

1.בפני בקשה לפטור מערבון ולחילופין, להפחתתו. עניינו של ההליך שבכותרת הוא בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקש לבטל צו מניעה זמני אשר אסר עליו לייצר מכשירי פילאטיס ללא אישור המשיבה. לטענת המבקש, בעקבות הוצאתו של הצו, הוא אינו עובד מזה כשנה במקצוע אותו רכש, מלבד הכנסות מזדמנות אשר אינן מפרנסות אותו כראוי. עוד טוען המבקש כי אין בבעלותו דירה, ומצבו הכלכלי אף אינו מאפשר לו לגור בדירה שכורה, ועל כן הוא נזקק להתגורר אצל חבריו ללא תמורה. המבקש מוסיף וטוען כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל שכן לא היה באפשרותו לשאת בתשלום ההוצאות אשר נפסקו לטובת המשיבה במסגרת הדיון בסעד הזמני. במסגרת זאת, אף נערכה לו חקירת יכולת והחוב נפרש לאורך תקופה ארוכה.

2.על המבקש פטור מחובת הפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה לגבי מצבו הכלכלי ולצרף אסמכתאות רלבנטיות. המבקש לא עמד בנטל זה. בבקשתו, לא הבהיר המבקש האם קרוביו יכולים לסייע לו בהפקדת הערבון. כמו כן, המבקש אינו מבהיר מנין משגת ידו לשלם עבור ייצוגו המשפטי. זאת ועוד, פרט לצירוף החלטת ראש ההוצאה לפועל, שנתנה ביום 2.3.05, לא צירף המבקש אסמכתאות כלשהן אשר יש בהן כדי לשפוך אור על מצבו הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק שלו. המבקש אף שילם אגרת בית משפט, דבר המעיד על יכולת כלכלית מסוימת. זאת ועוד, המשיבה בתגובתה, טוענת כי המבקש פרש בפני בית המשפט תמונה חלקית בלבד לגבי יכולתו הכלכלית, וכי החלטת ראש ההוצאה לפועל אינה משקפת מצב זה לאשורו. כך, על פי טענת המשיבה, זמן מה לאחר החלטה זו, איתרה המשיבה והטילה עיקול על כספים בחשבון מט"ח של המבקש בבנק. בעקבות זאת, פרע המבקש את חובו בתיק ההוצאה לפועל באופן מלא, למרות שניתן בתיק צו לתשלומים שפרס את החיוב לתקופה ארוכה. יתרה מכך, לטענת המשיבה, המבקש המשיך לייצר ולמכור במשך כל תקופת הצו מכשירי פילאטיס תוך הפרת צו המניעה הזמני. יוער, כי ביום 7.11.05, ביקש המבקש להגיב לתגובת המשיבה. בהחלטתי מיום 4.12.05 נעתרתי לבקשתו, חרף התנגדות המשיבה. דא עקא, המשיב לא הגיש לבת המשפט תגובה לטענות המבקשת, למרות שהחלטתי הומצאה לו כדין. בנסיבות אלה, לא עמד המבקש בנטל לפטור אותו מהפקדת ערבון ואף לא להפחית את גובה הערבון שנקבע. במצב דברים זה, איני נדרשת לבחון את סיכויי ההליך והאם מקרה דנן משתייך לאותם מקרים נדירים בהם די בעצם חלוף הזמן כדי להצדיק שינויה של החלטת ביניים. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי בהחלטת בית המשפט קמא לא חויב המבקש בהוצאות, וכן שעליו לערוב להוצאותיה של משיבה אחת בלבד, ניתן להסתפק בהליך שבכותרת בערבון בסך של 10,000 ₪ בלבד.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. המבקש יפקיד ערבון בסך 10,000 ₪ תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.